מנחת חינוך · סימן ג׳, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אפילו הוא פחות מכזית וכו'. והטעם דהוי ברי' ע' בגמרא ואם הוא גדול ויש בו כמה זתים חייב על כזית ממנו ככל איסורין שבתורה וער"מ פי"ד מהמ"א דכל איסורי תורה שיעורן בכזית בינוני חוץ מה שיבואר במקומו מה שצריך יותר מכזית. וח"ש אסור מן התורה בכל האיסורים כר"י ביומא ואין לוקין ומה שבין השיניים אינו מצטרף לכזית ומה שבין החניכים מצטרף עפגה"נ דהנאת גרון הא איכא ואם אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל ח"ז חייב דנהנה גרונו בכזית ואפילו אכל ח"ז והקיאו וחזר ואכל אותו הח"ז בעצמו גם כן חייב דהרי נהנה גרונו בכזית כ"ז מבואר שם פגה"נ ועיין בת"י ביומא פ"א דדוקא אם הקיאן שלא בפניו אבל בפניו נמאס וה"ל שלא כד"א ופטור ע"ש ואם הניח כזית איסור בחמה ונתמעט פטור כיון דליכא השתא כזית ואם חזר והניחו בגשמים ונתפח חייב ופחות מכזית אף שנתפח ועמד על כזית אין לוקין ע' ש"ס דמנחות וכזית איסור אפילו אכל מעט מעט בזאח"ז אם יש מתחלת האכילה עד סופה כדא"פ מצטרף ויותר מכא"פ אינו מצטרף ושיעור א"פ להר"מ ג' ביצים והרבה פוסקים סוברים דהשיעור ד' ביצים ושיעור כזית י"א דהוא חצי ביצה ע' או"ח סי' תפ"ו ומג"א שם ועיין במצות עינוי יוה"כ בררתי ב"ה דאכ"פ אף דידוע דאין כל טבעי אנשים שוים יש ממהר לאכול ויש מאחר מכל מקום אם אכל כזית בזאח"ז לא משערינן בדידי' כפי שיעור שמשהה בא"פ אלא משערינן באדם בינוני גם בררתי שם דאין משערין דוקא במאכל ביצים רק כל מאכל משערינן בדידי' כמה שיעור המאכל ההוא לשהות אם יאכל אדם בינוני מהמאכל הזה כשיעור א"פ כי אין כל המאכלים שוים יש נאכל מהר ויש נאכל במתינות אלא כל מאכל בדידי' משערינן ע' מצוה שי"ג ביארנו בעזה"י ויונעם לך. אך כ"ז בשאר איסורין ובגיד הנשה ע' פמ"ג ס"ה שחידש דכמו דאמרינן ספגה"נ גבי אמ"ה דחלקו מבחוץ פטור אף דאכל בכא"פ מכל מקום כיון דחידוש הוא דמצטרף גידין ועצמות אין לך בו אלא חידושו דוקא אם אכל בפ"א ולא תוך א"פ ע"ש ברש"י וכ"פ ר"מ פ"ה אם כן בגה"נ ודאי חידוש הוא דאין בגידין בנ"ט וחייב על עץ בעלמא אם כן אם חלקו להכזית גם כן פטור וא"ח אלא אם אכל בב"א ולא כא"פ ע"ש סי' ס"ה וע' מצוה קס"א הקשיתי על ד"ז דאמ"ה מש"ס דזבחים דמבואר שם איפכא והקושיא עלתה ע"ש מלכים גדולי הדור וא"צ לכפול הדברים וע"ש בפרי מגדים שהעלה לפ"ז דח"ש מותר גבי גיד דל"ש חזי לאצטרופי דחזל"א בכ"מ היינו דיאכל עוד בתוך כא"פ לתשלום השיעור וכאן ל"ש זה כי חלקו פטור וא"ח בתוך כא"פ אך כתב דאפשר חזי לאצטרופי הפירוש דראוי לאכול כל השיעור בב"א ע"כ גם כאן אסור ח"ש ועשו"ת ש"א ה' חמץ שכתב דח"ש א"ע עב"י דל"ש צרוף בכא"פ מבואר מדבריו דדווקא ח"ש אם חל"א בכא"פ אסור ויבואר אי"ה במקומו.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.