מנחת חינוך · סימן ג׳, ב׳

ואם נוהג גה"נ בשליל שנשחטה אמו הנה הרהמ"ח לקמן מקמ"ז גבי חלב הביא שיטת הר"מ והרמב"ן וכאן לא הביאם כלל ודעת הרבה ראשונים דשוה דין גה"נ לדין חלב ודעת הר"מ פ"ד מהמ"א דבן ט' חי אף דניתר בשחיטת אמו מכל מקום חלבו כחלב בהמה גמורה וחייבין עליו כרת וכ"פ בפ"ח דנוהג בשליל דין גיד ולדעתו אין תלוי דין חלב וגיד בהיתר שחיטת האם ועיין בהה"מ שם ודעת הרמב"ן דחלבו וגידו של שליל כמו שניתרים שאר האברים בשחיטת האם ניתרים גם חלבו וגידו ודעת התוס' ורשב"א דחלבו מותר וגידו אסור כדעת הר"מ ע"ש בהה"מ שמביא שיטות אלו ובב"י יו"ד סי' ס"ד וס"ה ובאחרונים בפר"ח ובכו"פ האריכו ואין כוונתי בחיבור זה להאריך בפלפולים במה שהאריכו הם ז"ל וע"ש בכו"פ שכתב טעם נכון לשיטת הסוברים דהחלב ניתר בשחיטת האם אף בכלו חדשיו וגידו אסור וא"נ בשחיטת האם כיון דהא דמותר הכל בשחיטת האם ילפינן מכל בבהמה תאכלו וער"נ פ' בהמה המקשה שכתב דע"כ קורעו ומוציא את דמו דאינו בכלל בבהמה תאכלו דדם לאו אכילה הוא אלא שתיה ע"ש אם כן לפי המבואר בפסחים בשיטת חזקי' ור"א דלמאן דס"ל אין בגידין בנ"ט כשהותרה נבלה היא וחלבה וגידה הותרו דאין בגידין בנ"ט ל"ש לומר לגר וכו' ואכלה כי לאו אכילה הוא וע"ש בתוס' וא"כ כאן דכתיב בבהמה תאכלו וזה לאו אכילה הוא למאי דקיימא לן אין בגידין בנ"ט ע"כ לא הותר הגיד מטעם זה וגידו אסור ע"ש שהאריך והנה לשיטת הר"מ דחלב וגיד משליל בן ט' חי אסור אפשר דגיד דינו שוה לחלב דבן ח' או ט' מת גידו מותר כמו בחלב המבואר שם פ"ז וגם אם תלש הגיד מבן ט' בודאי חייב כמו בתלש חלב מבן ט' קודם שחיטה שחייב אך אם תלש גיד מבן ח' אפשר דשוה לחלב ופטור כמבואר פ"ז שם ולהסוברים דהחלב מותר והגיד אסור דל"ה בכלל בבהמה תאכלו כמש"ל אם כן אפשר אף בנשחטה האם ומצא בן ח' או תלש גיד מבן ח' בכ"ע נוהג איסור גיד תיכף כשנוצר הגיד וא"ד לחלב דנשחטה האם מותר החלב מחמת בבהמה תאכלו ובגיד ל"ש זה וכמ"ש וגם אם תלש חלב מבן ח' מכל מקום לא נקרא חלב שור כמ"ש התוס' סברא זו ובגיד ל"ש זה ועיין בהה"מ פ"ז גבי חלב פרט הדינים דווקא חלב בן ט' אינו ניתר אבל בן ח' ניתר בשחיטת אם גם אם תלש חלב מבן ח' אינו חייב ובפ"ח גבי גיד סתם וכתב כסתם משנה דנוהג בשליל נראה דבכ"ע נוהג בשליל אפילו בן ח' שנשחטה אמו או תלש חלב מבן ח' ועיין בסוגיא פגה"נ דמבואר שם דנוהג בשליל ועתו"ס ד"ה בוולדות קדשים שכתבו שם דלר"מ גיד מותר בשליל בן ח' לאחר שחיטה אבל קודם שחיטה כגון תלש אינו ניתר ול"ד לחלב דאם תלש מבן ח' מותר דלא נקרא חלב שור וכו' ולפמ"ש אפ"ל דגם הר"מ סובר כסברא הנ"ל דל"ש בבהמה תאכלו גבי גיד אם כן נראה דאף לאחר שחיטת האם והוא בן ח' מכל מקום גידו אינו ניתר בכ"ע ועתו"ס ד"צ שם ד"ה הכא במבכרת וברשב"א באריכות ואיני לומד כעת בעיון רק לפום ריהטא. ועיין בשו"ע גבי חלב בסי' ס"ד כתב כל הדינים בפרטות ובסי' ס"ה בדין גיד כתב דעה הראשונה דא"נ בשליל אפילו בן ט' שנשחטה אמו ולסברא זו שוה לחלב בכל הענינים ומכל מקום אפשר גם כן לומר בתלש כיון דלא ניתר בשחיטה אסור הגיד ול"ד לחלב דלא אקרי חלב שור ומביא הסברא אחרונה דאין הגיד ניתר בשחיטה בבן ט' והוא דעת הר"מ והרשב"א ולפמ"ש לדעה זו אפשר דא"נ אפילו בבן ח' וגם אינו מביא כלל דין דתלש דגם כן אפשר דאסור תיכף כי ל"ד לחלב כמ"ש התוס' וע"ש שכתבו עוד תי' בתוס' אם כן נראה דספוקי מספקא להו ע"ש מכל מקום נראה למאן דסובר כסתם משנה דנוהג בשליל נוהג בכ"ע אפילו בבן ח' לאח"ש ומכ"ש תלש והטור והמחבר והרמ"א סתמו הדברים מאוד ולא פירשו הדינים כמו גבי חלב וצ"ע וכתבתי רק למזכרת ואי"ה אשנה פרק זה ואברר ע"נ.