מנחת חינוך · סימן רצ״ט, ט״ו

והנה מנחת נסכים או יין בפ"ע יכול אדם להתנדב בכל יום ע' פ' י"ג דמנחות ובר"מ פט"ז מהלכות מהמעה"ק ובפי"ז שם ואין מתנדבין פחות מג' לוגין דראוי על כל פנים לנסכי כבש ואין מתנדבין חמשה דהמותר אינו ראוי רק ששה ומששה ולמעלה ע"ש עיין ר"מ פי"ז ובמ"ל שם באריכות. ואם מתנדב יין מנסכו ג"כ לספלים ולא על האישים וע' כ"מ שם מה שיישב דעת הר"מ דלמה לא פסק כמ"ד לאישים ע"ש. ויין הבא חובה לנסכים אינה טעונה מלח כמבואר בר"מ כאן פ"ה מהא"מ אבל יין הבא בנדבה מבואר בר"מ שם ה' מעה"ק פט"ז דטעונה מלח ועלח"מ שם. והנה התוס' בחולין דף כ"ג ע"ב ד"ה דאמר מייתי ומתני כו' ובתוס' מנחות דף צ"א ע"ב ד"ה מייתי ומתני כתבו שם דלר"ט דאמר יין הבא בנדבה מזלפו על האישים והיאך יכול להתנות מספק אם חובה היא שפיר ואם לאו היא נדבה הא חובה היא לספלים ונדבה היא לאישים וע"ש שתירצו אף לר"ט דסובר הוא לאישים היינו דוקא במתנדב סתם אבל אם מתנדב בפירוש לספלים ש"ד. ובאמת צ"ע דדבריהם סותרים למ"ש בקדושין דף נ"ה ע"ב ד"ה דלמא אשם כו' שכתבו וי"ל דאין להתנות אשם בשלמים דאשם אין טעון נסכים ושלמים טעון נסכים וא"ל דיביא ויתנה אם שלמים הרי נסכי חובה ואם אשם הרי נסכי נדבה שהרי אין נסכי חובה ונסכי נדבה שוים דחובה היא לספלים ונדבה היא לאישים עכ"ל. ובאמת למה לא יתנה אם נדבה הם לספלים ובמפורש לספלים נסכי נדבה ג"כ לספלים כמ"ש בחולין ובמנחות ומצאתי בהגהות הגאון ר"י ברלין עמד שם על הגליון בקדושין והניח בצ"ע וד' התוספות בקדושין הובאו במשנה למלך בפרק ט"ו מהלכות מעה"ק. וע"ש שכ' דלהר"מ שסובר אף נסכי נדבה לספלים אם כן יכול להתנות לכאורה בחובה או בנדבה. אך מטעם אחר א"י להתנות לשיטת הר"מ דנסכי חובה לא בעי מלח ונסכי נדבה בעי מלח כמבואר שם בר"מ וכתב מה שלא כתבו התוס' קדושין חילוק זה דהם סוברים דשום יין אינו טעון מלח כי דברי הר"מ הם תמוהים מה שהצריך מלח ליין כמו שהקשה הלחם משנה ע' שם ונ"ל כוונת המ"ל דל"ל חילוק זה דזה לאישים וזה לספלים נימא דאפילו תרווייהו לספלים או שהתנה בפי' לספלים כמ"ש בחולין ובזבחים מכל מקום אינו יכול להתנות מפני חילוק דמלח וע"ז כתב המ"ל אין צריך מלח כי דברי הר"מ הם שפיר דאם נימא שהוא לספלים בודאי תמוהים כמ"ש הלחם משנה דבפרק הקומץ מבואר דר' ישמעאל בנו של ריב"ב סובר מה הפרט מפורש כו' ועל האישים פרט לנסכים ואם כן כיון דאינו לאישים אמאי מצריך הר"מ מלח. אבל לפי דעת התוס' קידושין שדעתם דנסכי נדבה מזלפו ע"ג האישים בודאי יין נדבה בעי מלח כי הוא על המזבח החיצון ועולה ע"ג אישים הוא דומה לפרט ע"ש בפ' הקומץ אך כוונת המ"ל דבלא חילוק זה ס"ל להתוס' דלא כהר"מ אבל אם זה לספלים וזה לאישים ממילא חילוק זה ג"כ דחובה א"צ מלח כיון שהוא לספלים ויין לנדבה טעון מלח כיון שהוא לאישים. וא"ל אמאי לא כתבו חילוק זה עתה כיון דחילוק זה דמלח מסתעף שזה לספלים וזה לאישים אם כן עכצ"ל החילוק הזה שכתבו וזה החילוק לבד די ולא הוצרכו עוד טעם. אחר זה ראיתי בשער המלך ה' פסהמ"ק פלפל בדהתו"ס ע"ש. ולכאורה לפ"ד המ"ל דלהר"מ א"י להתנות מחמת חילוק דמלח אם כן עכצ"ל דס"ל גבי פלגס דלא כבר פדא דמייתי ומתני ע' לעיל מה שכתבתי. ולכאורה איני מבין דברי המשנה למלך אם מביא על ספק באמת יתן מעט מלח למצוה ואם נסכי נדבה היא הוי מלח ואם חובה היא נהי דא"צ מלח מכל מקום למה יזיק מעט מלח ע' בפ' הקומץ דאפילו דם דהמלח מוציא אותו מתורת דם דדם שנמלח אינו עובר עליו מכל מקום מבואר שם דה"א משהו למצוה ואינו מזיק כלל ומכל שכן כיון דאין סברא כלל דכל שהוא מלח יזיק לשלשה לוגין יין לא בטעמא ולא בריחא. ואפ"ל כיון דצריך להביא שיעור מצומצם היינו ג' לוגין ואם גרע כ"ש או הוסיף כ"ש פסול עיין ר"מ פ"ב מהמעה"ק דין ה' אם כן אם מביא ג' לוגין ונותן אפילו כ"ש מלח אם כן אם הם נסכים של חובה הוי לי' הוסיף כ"ש ואם הביא פחות מג' לוגין כ"ש אם כן ה"ל חסר מעט ואין המלח משלים לשיעורו וע' רש"י סוכה דף מ"ח ע"ב במשנה שם פי' דמים המגולים פסולים לגבי מזבח מטעם זה דהארס מעורב ומשלים לשיעור וה"ל ניסוך פחות מכשיעור כ"ש שהוא פסול אם כן ה"ה אם יתר מכשיעור פסול בכ"ש. אך באמת זה שייך לגבי מים דאפחית מכשיעור או יותר מכשיעור פסול ולא מצינו מים לנדבה אם מתנדב מים לנסך אבל גבי יין דמתנדב יין גם כן לספלים אם כן יותר מכשיעור נהי דאם מנסך לשם חובה פסול אבל המותר יכול לנסך בתורת נדבה כמבואר בתוס' זבחים ובחולין שם דמנסך ד' לוגין ומתנה דיותר משלשה יהי' לנדבה ע"ש בתוספות אם כן בכל ספק נסכים כמו במסכת קדושין שם וכמו שביאר המ"ל פט"ז מהמעה"ק יכול להביא יותר מג' לוגין ולומר אם אשם הוא וא"צ נסכים הרי אלו נסכי נדבה ונותן מלח גם כן כ"ש ויותר אינו מזיק ואם נסכי חובה הוא שלשה לוגין יהיו לחובה והמותר יהי' לנדבה ומאי מזיק מעט מלח דהמותר הוי נדבה בכ"ע ולומר דהמלח מזיק ליין או דיהיה מזוג כ"ש אם נאמר דמלח הוי כמו מים עיין פסחים גבי וותיקא ובה' מקואות אין סברא דעל כ"ש מלח יהיה מזוג אף אם נימא דמים בכ"ש הוי מזוג ער"נ שם גבי וותיקא ומותר בתורת נדבה אינו מזיק כלל דוקא בתורת חובה יותר פסול אבל בת"נ יותר גם כן כשר כמבואר בתוס' ע"כ צ"ע כעת ענינים אלו. ודע דהר"מ פ"ו מהא"מ אינו מביא כלל דין דיין מזוג פסול לנסכים ועלח"מ שם: