והנה מד' הרב המחבר נראה גם כן דסובר דהכיבוי אסור מן התורה נראה דס"ל כשיטת הר"מ בהלכות שבת דפוסק כר"י דמלאכה שאצל"ג חייב והרבה פוסקים חולקים על הר"מ ופסקו כר"ש דא"ח אלא עשיית פחמין דסברי מלאכה שאצל"ג פטור והדברים עתיקין. ואם נאמר דמשאצל"ג פטור אם כן כיבוי לצורך או"נ בלאו הכי אינו מלאכ' וא"כ לשיטת אלו בכיבוי גמור ביום טוב לעשות פחמין חייב ול"ש מתוך שהותרה לצורך או"נ הותרה שלא לצורך כי לצורך או"נ אין כאן מלאכה כלל וכ"ה בהפלאה בכתובות סוגיא דמפקיד פקיד ע' באחרונים הנ"ל:
מנחת חינוך · סימן רצ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.