והנה בא לידי בשאלה ספר ישועות יעקב וראיתי שם בה' פסח מיישב הש"ס דפסחים דמוכח דלחלק יצאה דאי ללאו יצאה לפי סברת הרשב"א דבלאוי שבת וי"ט ל"ש העשה אם כן אם ללאו יצאה אם כן דוחה העשה דתשביתו את הל"ת דיו"ט אך אם לחלק יצאה ה"ל עשה ולא תעשה ע"ש. וכבר כתבתי דלדעתי אף אם ללאו יצאה מכל מקום גזירת הכתוב היא אבל מכל מקום היא בכלל מלאכה אם כן העשה קאי ע"ז כמ"ש לעיל אם לא לשיטת הריב"א אם כן בלאו הכי ניחא דאינו מוזהר כלל בלאוין כסברת הריב"א אבל לדעת החולקין על הריב"א דאף ללאוין אתקש יום טוב לשבת נ"ל דהעשה קאי ע"ז לכ"ע ואין להאריך:
מנחת חינוך · סימן רצ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.