מנחת חינוך · סימן רצ״ח, י״ד

והנה בח"ל אף דהם מש"א רק דהם גופים מחולקים כגון אלמנת ראובן ואלמנת שמעון חייב שני מלקיות בהתראה א' כמבואר בקדושין אף דהשני' הוא לאחר כ"ד מהתראה מכל מקום כיון דהתחיל תכ"ד חייב עכאו"א ואם היו שני שמות כגון א' אלמנה וא' גרושה בודאי צריך שני התראות על כ"א התראה אחרת ול"מ שני התראות בפ"א דהראשונה לא מקרי התחלה כיון דהוא לאו בפ"ע וכן לענין חייבי חטאות אמרינן גופים מחולקים כמבואר בר"מ ה' שגגות ואם היה שני איסורים בפ"א כגון אלמנה וגרושה והתרו בו משום שני לאוין חייב שני מלקיות דהם שני שמות כמבואר בש"ס. ועתה נחזי גבי י"ט נהי דאין חילוק מלאכות לומר דכל מלאכה הוי שם בפ"ע או גופים מחולקים מכל מקום בודאי כמו בח"ל וכל המלאכות הם בכלל שם א' כל מלאכת עבודה לא תעשו. והנה אם בישל הרבה פעמים פעם אחר פעם ולא התרו בו אלא בפ"א א"ח אלא א' כמו נזיר שהיה שותה יין כ"ה. ואם התרו בו קודם כל בישול ודאי חייב כמנין התראות כמו נזיר שא"ל אל תשתה אל תשתה וכן אם קצר ובישל הוי כאלו קצר שני פעמים כי הכל נכנס בכלל מלאכה אבל אם התרו בו בכ"פ ודאי חייב הרבה כמו אם קצר כ"פ והתרו בו בכ"פ ואם בדבר א' יש שני מלאכות כגון זומר וצריך לעצים דחייב משום זורע וקוצר מכל מקום כאן הוי בכלל א' דהוי כמו אלמנה א' מכמה אנשים דלא תוסיף תת כח מה שיש בה עוד שם זה ה"ה כאן וגם כאן יש גופין מחולקין אף בש"א כגון שחט שלש בהמות בזאח"ז בהתראה א' חייב ג' מלקיות (כגון בנו"נ) כי בבע"ח אמרינן ג"כ גופין מחולקין לרבינו ישעיה עמ"ל פ"א מהמ"א על כל פנים זה נ"פ דאם עושה אפילו מלאכה א' כ"פ ובכ"פ התראה חייב בודאי דלא גרע מכל ח"ל. ולפי זה איני מבין כלל דברי הגמ' גבי מבשל גה"נ בחלב ואכלו דחייב משום מבשל ביום טוב ומבשל בב"ח ואוכל גיד ואוכל בב"ח ומשום מבעיר. והנה מבשל ואוכל אינו בפ"א והם משני שמות ע"כ מיירי דהתרו בו קודם הבישול וקודם האכילה דשני שמות א"א לחייבו על התראה הקודמת דלאו תכ"ד הוא כמו שכ' לעיל. וא"כ כיון דהברייתא מיירי ל"ד בחדא התראה בפ"א אם כן מאי קאמר דעל הבערה א"ח דאין חילוק מלאכות דחייב על הבישול ע"כ אפיק הבערה הא הבערה עם הבישול הוא בזאח"ז או דנימא דמיירי בכה"ג כגון דהבעיר אש ואח"ז נתן הקדרה על האש והתרו בו מקודם על הבערה ואח"ז קודם שנתן הקדרה התרו בו משום בישול ולמה לא יתחייב שנים כמו דאם הבעיר ואח"ז הבעיר עוד או נתן קדרה לבשל ואח"ז נתן עוד קדרה אחרת והתרו בו כ"פ חייב כמו כל ח"ל כמו נזיר שהי' שותה יין וא"ל אל תשתה אל תשתה וא"כ מאי זה דאין חילוק מלאכות נהי דהוי כולם כמו מלאכה א' מלאכה [א'] נמי חייב בכ"פ וכי גריעי מכל ח"ל וצ"ע. ומצאתי בפ"י בפסחים סוגיא דהואיל נראה דהרגיש בזה והניח בצ"ע ואני הרחבתי הדברים וקצתן מגומגמים כי כ' בחפזי. ודע דנ"ל דאף לדעת ר"י דאמרי' בבע"ח גופים מחולקים ואם אכל חלב או אמ"ה מה' בהמות חייב ה' מלקיות עמ"ל שם דוקא בזאח"ז רק הי' בהתראה א' אבל אכל שני מיני אמ"ה בפ"א דבלע כא' נראה דלא שייך בזה מחולקין וא"ח אלא א' ומכל מקום צ"ע דאפשר דגופין מחולקין הוי כשני שמות רק דסגי בהתראה א' דלא יכול לומר שכחתי כמו שכ' התוס' במכות וביארתי לעיל אבל לענין שאר דברים הוי כשני שמות והוי כמו שבלע חלב ודם בפ"א והתרו בו משום שניהם דחייב שני מלקיות וכמו אלמנה וגרושה אף דהוי פ"א כיון דהיו שני שמות אם כן ה"נ וצ"ע וע' זבחים ע"ח הפגול והנותר שבללן כו'. ודע דאף אין חילוק מלאכות ליו"ט היינו הל"ט מלאכות ותולדותיהם דכולן הם בכלל הלאו דמלאכת עבודה אבל למ"ד תחומין דאורייתא בי"ט נמי כמ"ש לעיל וזה לא הוי בכלל מלאכה אף בשבת רק לאו בפ"ע אל יצא כו' אם כן חוץ לתחום ועוד מלאכה מהמלאכות בודאי הוי שני שמות ואם עמד בסוף התחום והתרו בו משום ח"ל וגם הוציא איזה דבר שלא לצורך כלל או שאר מלאכה בודאי חייב שנים כי הוי שני שמות כמו בכל ח"ל וז"פ. ולענין אי יש חילוק מלאכות ביה"כ ושמיטה יבואר כ"א במקומו בעזהשי"ת.