מנחת חינוך · סימן רצ״ח, י״ג

ונוהגת כו'. מבואר במס' מכות ופסחים דיש חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות לי"ט וז"ל הר"מ פ"א מה' הנ"ל ה"ג העושה אבות מלאכות הרבה בי"ט בהתראה א' כגון שזרע ובנה וסתר בהתראה א' אינו לוקה אלא א' חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות לי"ט עכ"ל. והנה הענין דחילוק מלאכות לשבת הוא זה דבכל חייבי חטאת אם עשה עבירה א' כ"פ בהעלם א' כגון שאכל חלב כמה זתים כיון דהכל הוא מש"א דהוא לאו א' א"ח אלא חטאת א' אם לא שהיתה ידיעה בינתיים לחלק אבל אם אכל חלב ודם כיון שהוא שני שמות חייב ב' חטאות וכן אם איסור א' שיש בו ב' שמות ג"כ חייב שני חטאות כגון א"א ונדה או כדומה היכי דאחע"א. והנה בשבת יש ל"ט מלאכות אבל הכל מש"א כי באו בלאו א' לא תעשה כל מלאכה אם כן אם עשה כל המלאכות כא' ה"ל כאילו עבר על לאו מש"א כ"פ דאינו חייב אלא חטאת א'. אך הוא גזירת הכתוב גבי שבת וילפינן פ' כ"ג דחילוק מלאכות לשבת דהיינו דהל"ט מלאכות דינם כשמות מחולקים ע"כ הוי כחלב ודם ואם קצר ובנה בהעלם א' חייב שני חטאות כמו חלב ודם. וכן אם עשה מלאכה שיש בה הרבה מלאכות כמבואר פ' כ"ג כגון זומר וצריך לעצים דחייב שנים דהוי כמו אחותו ונדה וכדומה אבל בעושה מלאכה א' שני פעמים או אב ותולדה שלו הוי כאלו אכל חלב ב"פ וא"ח אלא א' וזה גזירת הכתוב בשבת או דילפינן מלא תבערו דלחלק יצאה או מן הפ' ועשה מאחת מהנה כמבואר בשבת. והנה גבי י"ט דליכא ילפותא, מחדש הש"ס דאין חילוק מלאכות והוי כל הל"ט מלאכות מלאו א' ומש"א. אך גבי י"ט ל"ש לענין העלמות כי בשוגג בי"ט פטור לגמרי דאין חיוב חטאת בי"ט ע"כ דברי רש"י במכות דכ"א ע"ב ד"ה ואין חילוק מלאכות לי"ט שכתב דאם עשה שנים ושלשה מלאכות בהעלם א' כו' הוא גמגום דבי"ט בשוגג פטור מכלום אך דין זה הוא במזיד לענין מלקות. והנה בכל ח"ל אם התרו בו פ"א ועשה כ"ה אינו חייב אלא א' כמו נזיר שהי' שותה יין כ"ה א"ח אלא מלקות א' ואם התרו בו בכ"פ חייב כ"פ כפי התראות ואם עשה מש"א שני איסורים בפ"א כגון שקרח בראשו בב"א חמשה קרחות והתרו בו התראה א' ע"ש בד"ך דחייב ה' פעמים מלקות וערש"י וע"ש בתוס' דזה דוקא בקרחה דהוא גזירת הכתוב ובשאר לאוין נראה דאם עושה בב"א א"ח רק אחת וע"ש בתוס' שכתבו וכי אדם אוכל ב' זתים בב"א ובחדא התראה מי מחייב שני מלקיות דהתראה קאי על כ"א ותירצו דגבי קרחה גזירת הכתוב הוא. נראה מדבריהם דאם אכל ב' זיתי חלב בפ"א והתרו בו בפי' על שניהם שאמרו לו דלא יאכל שני זיתים כי על כ"א יחייב וקיבל התראה חייב שני מלקיות ואם כן בלע חלב שני זיתים כא' דבית הבליעה מחזיק כביצה דהוי שני זיתים מחייב שני מלקיות וד"ז צ"ע מאוד דזה הוי רק ריבוי בשיעור כמו המבשל ביום טוב במקום דלוקין ואם בקדירה שמבשל יש הרבה גרוגרות דזה שיעור בישול לחייב והתרו בו על מאה שיעורים כא' יחייב כמנין השיעורים זה דבר שאין הדעת נוטה כלל וכן ד"מ חורש חייב בכ"ש והוא חרש ברגע א' ועקר מן הארץ תל גדול יהי' חייב מלקיות בלי מספר כי כמה כ"ש איכא ע"כ לדעתי פשוט דבב"א א"ח בכ"ע רק מלקות א' ואפשר גם דעת תוס' כן ולבאר כוונתם וגם לשון הש"ס אין כאן מקומו: