מנחת חינוך · סימן רצ״ח, י״א

והנה בהיותי בזה נזכרתי ששמעתי קושיא ומטו בה משמיה דהגאון מוה' יונתן בעל או"ת וכו"פ על המשנה דמכות יש חורש תלם א' וחייב משום שמונה לאוין החורש בשור וחמור כו' וכלאים בכרם ויו"ט ומקשה שם הש"ס ולחשוב נמי זורע ביום טוב ומשני אין חילוק מלאכות ביום טוב מאי מקשה דיתחייב ביום טוב משום זורע הא מבואר במשנה דהי' כלאים בכרם וכה"כ אסור בהנאה אם כן א"ח על זריעה ביום טוב דה"ל מקלקל דאוסרו בהנאה וכל המקלקלין פטורין בשויו"ט. ותירץ דהנה מבואר במשנה דכלאים דהזורע כרמו בשביעית לא נאסר דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכ"פ הר"מ פ"ה מה' כלאים ה"ח אם כן במשנה מבואר דמיירי בשביעית וא"כ אין נאסרין משום כה"כ ע"כ מקשה שפיר יתחייב משום זורע דאינו מקלקל כך שמעתי בימי חורפי ואח"ז שמעתי בשם אחרונים שהקשו גם על ברייתא דהמבשל גיד בחלב חייב ה' מלקות משום בו"ח ומשום מבשל ביום טוב למה יתחייב משום בישול הא בב"ח נאסר בהנאה דהברייתא סובר' יש בגידין בנו"ט ע"ש. אם כן אוסר זה בהנאה וה"ל מקלקל ולמה יתחייב על י"ט ופלפלו בזה והנה באמת קוב"ה חדי בפלפולא. אבל לפ"ד הקושיא מעיקרא ליתא דנראה דלא הוי מקלקל בשוי"ט רק אם הוא דרך קלקול והשחתה כמנהג של עולם כמו חובל וא"צ לדם ומבעיר וא"צ לאפרו כי הוא משחית ומקלקל דרך מנהג העולם וכן קורע בגדים ושובר כלים ודומיהם אבל מה שמתקן על פי מנהגו של עולם אף דאיסורא רביע עליו מכל מקום לא נקרא מקלקל ולא מצינו זה ובתוס' חולין הקשו על השוחט בשבת למה יתחייב דהא מבואר שם דמקלקל הוא ותירצו דגבי שבת תיקון כל דהו סגי ע"ש ושם ג"כ מקלקל ע"ש כי גוף הריגת בע"ח הוי מקלקל אם א"צ לו ואף אם אינה עומדת לג' דברים דהגמרא מקשה שם על הברייתא דשוחט בשבת חטאת עוף בחוץ לעכו"ם מאי תיקן. אף דאינה עומדת לג' דברים כי הוא עוף ואסורה בהנאה כי הוא הקדש מכל מקום השחיטה עצמה הוי מקלקל אך בשבת תיקון כ"ד סגי ע"כ מקשה מאי תיקן וא"כ אם לא תיקן בדרך העולם וגוף השחיטה הוי קלקול. ומתרץ הש"ס דיש תיקון כל דהו לתקן לב"נ אבל היכי דבגוף הדבר אינו מקלקל בדרך העולם אדרבא הוא מתקן דזורע ויגדלו הפירות או מבשל דקודם לא היה ראוי לאכילה ועכשיו ראוי לאכילה אף דאסור מחמת איסור דרביע מכל מקום לא הוי מקלקל. וקצת ראיה לזה דר"י הסנדלר סובר דמעשה שבת אסור דכתיב כי קודש כו' אי מה קודש אסורה בהנאה ת"ל לכם כו' אם כן ל"ל לכם בלאו הכי בודאי אינה אסורה בהנאה דאי אסורה בהנאה ה"ל מקלקל ומלאכת מחשבת אסרה תורה עכצ"ל דזה לא נקרא קלקול. וידעתי כי יש לדחות בנקל מכל מקום מצד הסברא נ"ל כן. ובפרט לפי מה דמסיק הש"ס דתיקון כ"ד סגי בשוי"ט דמתקן אצל ב"נ בודאי ל"ק כי כאן ג"כ מתקן עם הבישול לב"נ דלא הוי ראוי לאכילה קודם לב"נ ועכשיו ראוי לאכילה ולא הבאתי בכור הבחינה ע' בשבת פרק האורג והם ענינים עמוקים. עוד יש ליישב דרך פלפול עשעה"מ המ"א שכ' דאף דאין בגידין בנ"ט מכל מקום חייב משום נבלה וכאן משום בב"ח דהתורה אחשביה לענין גיד חשוב נמי לענין איסור אחר ודומה למ"ש רש"י ביצה בשרפת קדשים דהתורה אחשביה ע"ש פ"ו מהמ"א אע"ג דלהשליכו לבהמה אינה מלאכה כלל מכל מקום כיון דהתורה אחשביה ה"ל מלאכה אם כן כאן נמי אף דהוי מקלקל מכל מקום כיון דחייב משום זריעה מחמת כלאים חשיב נמי לגבי יום טוב וכן לענין בישול בב"ח כיון דחשוב לענין זה חשוב נמי לענין יום טוב אף דהוי דרך קלקול וזה דרך פלפול: