דינים אלו בר"מ פ"ה מהלכות יסה"ת. ובכ"מ בסנהדרין יומא ופסחים ובטוש"ע יו"ד סי' קנ"ז. וברי"ף ובר"נ ובתוס' ואכתוב בקיצור. הנה על כל עבירות שבתורה חוץ משלשה המבוארים. ע"ז ג"ע וש"ד. אם אנסו אנס ורוצ' להרגו אם לא יעבור. ואז אינו שעת הגזירה גם בצנעה יעבור ואל יהרג. ולשון הר"מ שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם וזה מבואר בסנהדרין כר' ישמעאל דסובר דאף בע"ז בצנעה יעבור מקרא זה וחי בהם. ובע"ז כ"ז ומקומות הנרשמים ע"ש. ונראה דאי לאו קרא וחי בהם הו"א למסור נפשו על כל עבירות שבתורה שלא לעבור גזירת הקב"ה. אך התורה גילתה דא"צ למסור נפשו על כל העבירות אם כן בב"נ דלא כתיב צריך למסור נפשו על כל ז' מצות שלו. ובסנהדרין שם איבעיא אי ב"נ צריך לקדש ה' ובתוס' שם דעתם דאפשיטא הבעיא דא"צ לקדש ה'. וכ"ה בר"מ פ"י ה"ב מה' מלכים דב"נ שאנסו אנס לעבור א' ממצותיו מותר לו אף לעבור ע"ז דאינו מצווה על קידוש השם ע"ש. ולכאורה קשה למה לא יתחייבו למסור א"ע כיון דלא כתיב אצלם וחי בהם וכבר הרגישו בזה התוס' דע"ד ע"ב ד"ה ב"נ ותירצו דלגבי ישראל אצטריך וחי בהם כדי שלא לילף כל העבירות מרוצח ונערה המאורסה דאף בצנעה יהרג ואל יעבור לכ"ע עכ"ל אם כן מוכח דמצד הסברא ל"א יהרג ואל יעבור רק כדי שלא לילף מרוצח ונ"ה אצטריך וחי בהם אם כן בב"נ דל"ש למילף מרוצח אם כן למה לי קרא וחי בהם ומצד הסברא יעבור ואל יהרג וכאמור:
מנחת חינוך · סימן רצ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.