שלא וכו'. כבר כתבתי כל השייך למצוה זו במכ"ו ומכ"ח ואין שום חילוק ע"ש ותלמד לכאן רק מ"ש הרהמ"ח כגון שזורק אבן למרקוליס עש"ס דסנהדרין ס"ד דאם נוטל אבן מלפניו ג"כ חייב דכל חדא וחדא רווחא לחברתא שבק וכ"ה בר"מ פ"ג מה' עכו"ם ה"א כגון שזורק אבן למרקוליס או מסקל מלפניה אבנים עכ"ל. ולא הוצרך הרהמ"ח לכתוב בו כלל אם הוא דר"ע חייב ומרקוליס הי' דר"ע בכך כלשון הר"מ. ומה שמבואר בש"ס הטעם דכל חדא וכו' היינו שעבודתה הי' בכך דאי לא הי' עבודה בכך בשביל רווחא שבק לא היה חייב ע"ז והרהמ"ח נקט זה לדוגמא והכלל בכל דר"ע חייב וכבר בטלו ע"ז אלו מן העולם וא"צ להאריך. ומ"ש הרהמ"ח ד' הרמב"ן כבר ביארתי לעיל מכ"ו. וגם נוהג בב"נ ועמש"ל:
מנחת חינוך · סימן כ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.