מנחת חינוך · סימן רפ״ט, ב׳

ואם א' שחט מקצת סימנים בבע"מ והשני גמר השחיטה נראה דתלוי בפלוגתא דר"י ור"ל בחולין גבי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דלר"י חייב ולר"ל פטור דאינה לשחיטה אלא לבסוף ועיין (לעיל) [לקמן] פ' אחרי מצות ש"ח הבאתי שיטת הר"מ דפסק כר"י והתוס' דעתם כר"ל דאינה לשחיטה אלא לבסוף וע"ש בתוס' חולין דעתם דאף דאין לשחיטה אלא לבסוף מכל מקום חייב על שחיטת סימן א' בחוץ אף בבהמה. ומכל מקום כאן נ"ל דאינו מחויב דשם כיון דעשה מעשה חטאת ע"ש ובעוף כה"ג אם שחט סי' א' בחוץ חייב דהכשירו בסי' א' ועל עוף חייב ג"כ משום ש"ח אבל במום דל"ש בעוף כמ"ש לעיל דא"ח על מליקת בע"מ בעוף אם כן בבהמה אינו חייב על סי' א' אם בא אחר וגמר האחרון חייב ולא הראשון אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף. אף דלפי פירש"י שם דמיירי בעוף פי' כיון דהכשירו בסי' א' אבל לדהתו"ס חייב אף בבהמ' מכל מקום נ"ל דגם התוס' מודים להאי סברא כיון דבעוף כה"ג סגי אבל כאן ל"ש בעוף כלל אם כן בודאי סימן א' לא ה"ל אלא תחלת שחיטה ולמ"ד אינה לשחיטה אלא לבסוף אינו חייב ואני כותב כעת בחפזי ובאתי רק לעורר. ואם שנים אוחזין בסכין ושחטו בע"מ בודאי שניהם חייבים דדוקא בש"ח דכתיב כי ישחט ממעטינן שנים ששחטו אבל כאן אדרבא כתיב לא תקריבו לשון רבים ועיין בזבחים דיליף מלימוד אחר דש"ח שנים פטורים ובת"כ גם כן מלימוד אחר עיין ר"מ פח"י מה' מעה"ק הט"ו ובכ"מ אבל כאן בודאי חייב כי אין לימוד לפטור ועתב"ש סי' ב' סקנ"ב ואין אני כותב כעת בעיון ואי"ה במק"א יבואר. ונ"ל דאם שחט בע"מ במקדש כיון דעבר אמימרא דרחמנא ולהפוסקים כרבא דכל מלתא דא"ר ל"ת אעל"מ אם כן שחיטתו נבלה ומטמא' כנבלה דהוי כנתנבלה בשחיטה ומאי דלא קאמר בתמורה דנ"מ בין אביי ורבא דין זה ע"ש שהקשו כמה קושיות שיוכל למצוא נ"מ. אך באמת כיון דמבואר בגמרא דהמקדיש בע"מ והקריבו עובר משום חמשה שמות אם כן מכיון דחזינן שחייב על הזריקה נראה דשחיטתו כשרה דאי הוי נבלה ז"פ אצלי כמ"ש למעלה דכל שאין עבודה ל"ש לחייב משום זריקה ובודאי אם מנבל בע"מ ואח"ז זורק אין חייב משום זריקת בע"מ אם כן כיון דחייב על הזריקה ממילא מוכח דשחיטתו כשרה אך עיין במ"ל פ"א מהק"פ מביא בשם ירושלמי דאף אם נאמר דבפסח פסול א"ח משום זורק על חמץ ורצה שם תנא א' להוכיח מדחייב על זריקה ש"מ שפסח עצמו כשר דאל"ה נפסל בשחיטה ולא יהי' חייב על הזריקה ודחו בירושלמי הוכחה זו דוקא בפסול מחמת דבר אחר אינו חייב כמו מחמץ מנחה פסולה פטור ומכל מקום מחמץ אחר מחמץ חייב ה"נ גבי פסח כיון דנפסל מחמת זה חייב אח"כ אם כן כאן נמי כיון דנפסל מחמת זה חייב על הזריקה ע"ש במ"ל ותבין אם כן אין ראיה ונ"ל דהוי נבלה: