מנחת חינוך · סימן רפ״ז, ב׳

ונסתפקתי אם לאו זה דלא יטיל מום בקדשים אם עובר אם מטיל מום בקדשי עכו"ם דג"כ נודרים נו"נ כישראל ואסור להקריב בע"מ שלהם בבהמ"ק כמבואר לקמן מכל מקום אפשר דאין ישראל עובר בלאו אם מטיל מום בקדשים שלהם וע' זבחים מה שיש כמה דברים דשוים קדשי עכו"ם לקדשי ישראל ויש כ"ד שאינם שוים עיין ר"מ במקומות הנרשמים שם בעין משפט ושני טעמים בדבר שלא יהא חייב הישראל בשביל מום בקדשים שלהם חדא לפי הת"כ שהבאתי דמטיל מום עובר על עשה תמים יהי' לרצון דכתיב בהאי קרא כל מום לא יהיה בו ועיין בבכורות ל"ט לענין אחר כיון דכתיב תמים יהיה לרצון נאמר כל מום לא יהיה היינו דלא יטיל מום דדרשינן מזה אבל בעכו"ם דל"ש תמים יהיה לרצון כמבואר שם בזבחים מ"ה בעכו"ם ל"ש לרצון להם ע"ש בפירש"י ואם כי הוא לענין אחר אם כן אף מום לא יהיה בו ל"ש ועוד דבשלמא בקדשי ישראל בעושה מום פוסל אותו מהקרבה בכ"ע אבל בקדשי עכו"ם נהי דהתנדב אותו למזבח מכל מקום אינם בבל יחל עיין באורך במשנה למלך פ"י מהלכות מלכים ובזבחים בפרק בתרא. ונראה דאף שנדר למזבח מכל מקום מותר להקריב בבמה וכמבואר בר"מ סוף ה' מעה"ק דעכו"ם מותרים להקריב בכ"מ בבמה לשמים אם כן לא נפסל קרבן זה מהקריב לשמים כי להקריב בבמה לשמים מותרים ב"נ להקריב אפילו בע"מ כמבואר בזבחים ואם כן לא נפסל הקרבן הזה רק ממזבח אבל לא ההקרב' לשם שמים אם כן אפשר דאין לוקין. אך לפ"ז דאם קטע ידו דעשה להקרבן דפסול אף לב"נ יהיה חייב אבל מסתברא דמחמת טעם הראשון שכתבנו יהי' פטור בכל ענין ואם נאמר דאף לגבי ב"נ חייב אם עושה מח"א אם כן ב"נ מותר להקריב לשמים בבמה אפילו חיה וכל מיני עופות ל"ד תורים ובני יונה עיין בזבחים אם כן באיזה קרבן שהקדיש הב"נ יהיה חייב אם עושה הישראל מום בקרבן שלהם כי פסלו יהי' הישראל חייב אף בזה"ז מלקות. ובאמת מבואר בהרהמ"ח דמלקות א"ח בזה"ז נראה דלא משכחת לה מלקות ולומר דוקא בזמן המקדש ובקרבנות הראוים לישראל כיון דפסלו מע"ג המזבח מכל מקום זה אין נ"ל כיון דעכ"פ ראוי להקרבה ואם פסלו לגמרי מכל מקום אפשר מטעם הראשון אינו חייב מלקות וכ"נ דאין חייבין על קדשי עכו"ם מלקות מצד הסברא כמ"ש ומכל מקום צ"ע. וכן מבואר דתמים יהי' לרצון כל מום כו' ואסור להטיל בו מום אבל בבע"מ דל"ש תמים לרצון מותר ה"נ בעכו"ם דל"ש תמים מותר. ונ"ל לפי מה דקיימא לן בזבחים ק"ו ובכורות ל"ט דהצורם אוזן בקרבן אף לאחר שחיטה רק קודם קבלה דנפסל משום בע"מ וכ"פ הר"מ פ"א מפסהמ"ק ויבואר לקמן בעזה"י דה"ה נמי דחייב משום מטיל מום אם הטיל מום לאחר שחיטה קודם קבלה כיון דילפינן דקודם קבלה ה"ל לענין מום כמו קודם שחיטה אם כן לכל הדינים שוים וחייב משום הקרבה אח"כ וכן חייב משום מטיל מום בקדשים כנלע"ד פשוט.