מנחת חינוך · סימן רפ״ה, ה׳

אבל ראיתי כו' שזה וזה הקדש כו'. היינו כיון דבדיבורא אתעביד מעשה ובאמת מ"ש כמו מימר הר"מ בעצמו פ"א מה' תמורה ופח"י מה' סנהדרין לא כ' הטעם במימר דבדיבור אתעביד מעשה וע"ש בלחם משנה ובמ"מ בה' שכירות גבי חסמה בקול ובלחם משנה כאן וכבר דברתי בזה קצת בחיבורי ואין כאן מקומו להאריך. ואין לומר כאן דלסברת המ"מ בדברי רבינו כיון דמשכחת לה מעשה אף בלא מעשה לוקין אם כן ה"נ משכחת לה מעשה בלאו הזה בהגרלה דיוה"כ כמ"ש ז"א דע"כ לא כ' המ"מ אלא בענין זה דאינו עושה מעשה בענין זה כגון חסמה בקול אם רוצה חסמה בידים אף בלא מעשה לוקין אבל כאן בשאר קדשים דאינו עושה מעשה לא משכחת לה במעשה כי הגרלה אינו קובע בשאר קדשים כמבואר שם ביומא במקום דלא קידש הגורל וכו' ע"כ אינו ענין לסברת הרב המגיד ולהאריך לברר שיטת הר"ם בענין זה צריך אריכות גדול ועיין בהגהת מ"ל בסוף הספר רשם לעיין בתמורה ו' והיינו דמבואר כ"פ בסוגיא זו דמקדיש בע"מ לוקה ועיין במנחות פ"ז שם בעי ר"י גבי יין שעלה בו קמחים הקדיש מהו שילקה עליו משום בע"מ כו' נראה ג"כ מבואר דהמקדיש בע"מ לוקה ועיין בתמורה דר"י סובר האי סברא דבדיבור אתעביד מעשה וע' מנחות פ"ה גבי סולת שהתליעו וגבי עצים ובדף פ"ו גבי שמן בכל הנהו בעי רבא אם הקדישו אי לוקין משום מקדיש בע"מ נראה בפירוש דמקדיש בע"מ לוקין ע"ש. ונ"ל פשוט דאם הקדיש בע"מ למזבח ואח"ז קודם שנלקה נשאל על ההקדש מכל מקום נ"ל דלוקין נהי דההקדש יוצא לחולין דלא עדיף מתם שמהני שאלה מכל מקום על הלאו עבר כי לא מצינו בשום מקום אם בשעת הדיבור היא עבירה דתיהני שאלה כמו שבועת שוא או שקר כגון שאכלתי ולא אכל או להיפך בודאי לוקין אם כן ה"נ ואם כי יש לחלק כי כאן כיון דההקדש נפקע למפרע לא יהיה עובר כלל מכל מקום אין זה סברא כלל דהדיבור דאסרה התורה ועל הדיבור הזה חייב מלקות תהני ביה שאלה ולא מצינו רק דאם הדיבור לא היה העבירה כגון שבועה דלהבא אף דעבר אח"כ מכל מקום מהני שאלה וממילא אין לוקין על העבירה אבל אם הדיבור הי' בעבירה בודאי ל"מ שאלה ומכל מקום לא מצינו גילוי לזה בפירוש. מכל מקום נראה בתמורה אם המיר ושם א"א לשאול כי אין נשאלין על התמורה ע' נזיר דף ל"ב ודף ל"ג אך אם נשאל על הראשונה שמבואר שם בגמ' וע' תוס' דהשניה ג"כ יצא לחולין אפשר דאין לוקין כי הוא שואל על ההקדש שלא עשה עבירה וממילא נפקע עתה העבירה כמו מי שאוכל תרומה ואח"כ נשאל פטור על האכילה וכדומה אבל אותו דבר שהוא העבירה בעצמה כגון כאן נראה מצד הסברא דלא מהני שאלה כמו שבועת שוא או שקר דל"מ שאלה ומכל מקום אפשר לחלק כיון דמהני שאלה שיוצא לחולין מהני גם לזה ומכל מקום מצד הסברא נראה דל"מ ועמ"ל פ"ו מה' ערכין וחרמין הל' ל"ד ויבואר אי"ה במקומו.