מנחת חינוך · סימן רפ״ה, ב׳

עיין בתמורה דף ו' ע"ב דילפינן הלאוין דבע"מ ואשה כו' אלו אישים כו' לה' לרבות שעיר המשתלח וברש"י פי' דמרבינן שעיר המשתלח דאם הקדישו עובר משום בל תקדיש ופירושו מוכרח דאי מרבינן רק שפוסל בו מום ואם נשתלח במום עובר אם כן מאי מקשה הש"ס ל"ל קרא הא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם נוכל לתרץ בפשיטות דצריך קרא דפוסל בו מום היכי דנעשה בע"מ לאחר הגרלה כמבואר ביומא דף ס"ג דמרבינן מחוסר זמן דפסול בשעיר המשתלח והגמרא מפלפל ל"ל קרא הא אין הגורל קובע כו' ובאמת שם בתחלת הענין לא משכחת דבשעת הגרלה לא יהי' מחוסר זמן ולאחר הגרלה יהיה מחוסר זמן ע"כ מפלפל שם הש"ס ואח"ז חידש רבא דמשכחת לה מחוסר זמן שנעשה מחו"ז אחר הגרלה כגון שנשחטה אמו לחולה ביה"כ ודחייתו לצוק זו היא שחיטתו ע"ש אבל כאן לענין לפסול בע"מ בשעיר המשתלח לא היה צריך הש"ס לפלפל כלל דמשכחת לה בפשיטות כגון שהומם אחר הגרלה ע"כ הוכרח רש"י וגם בתוס' שם ד"ה נקרא לפרש דלענין הלאו דבל תקדיש ולאחר הגרלה הרי כבר הקדיש ולא משכחת הלאו אלא אם הי' קודם הגרלה ומקשה שפיר דבל"ז אין הגורל קובע. והנה רבא מתרץ שם כגון שהומם בו ביום וחללו על אחר דהיינו דהומם לאחר הגרלה וחללו על אחר וכן מתרץ רבינא ביומא ופירש"י ביומא אף על פי דאם נאבד או מת השעיר אי אפשר להביא אחר שלא בהגרלה רק אם חללו כיון דבא השני מכח הראשון א"צ הגרלה. והנה כאן בתמורה מתרץ רבא זה ושם ביומא מתרץ זה רבינא ורבא מתרץ בע"א כגון דנשחטה אמו לחולה כו' מכל מקום בודאי לא הדר ביה רבא כי הדין דין אמת אך שם מתרץ דמשכחת לה בע"א דנעשה מחוסר זמן לאחר הגרלה וגם מחדש דדחייתו לצוק היינו שחיטתו ואסור משום או"ב עי"ש היטב בסוגיא ותבין. והנה כאן מתרץ דאם חללו על בע"מ עובר משום בל תקדיש לזה צריך קרא לריבויא דהמקדיש בע"מ לשעיר המשתלח עובר ג"כ משום בע"מ ע"כ צ"ע כיון דבגמרא מרבה זה מקרא דאי לא לא הוי ידעינן זה כיון דאינו למזבח הי' לו להר"מ על כל פנים להביא ד"ז דגם המקדיש בע"מ לשעיר המשתלח עובר משום בל תקדיש ולא ראיתי בשום מקום שיביא זה לא כאן ולא בה' עבודת יה"כ הי"ז שכת' דמום פוסל בשעיר המשתלח וע"כ כגון שהומם לאחר הגרלה עי"ש במ"ל ולמה לא הביא דאם חללו על בע"מ אחר דעובר משום בל תקדיש ואין לומר כיון שבמום שם פוסל מקרא זה ג"כ עובר משום בל תקדיש ז"א דהא חזינן בש"ס דיומא דמפיק מקרא זה דהמום פוסל ומכל מקום כאן מפלפל הש"ס לענין בל תקדיש והמום פוסל משכחת לה בפשיטות כגון שהומם לאחר הגרלה חזינן דמרבינן ג"כ זה ולמה לא הביא הר"מ זה. ואפ"ל כיון דילפינן מקרא דהמום פוסל ומלאו הזה אם כן ממילא עוברים משום בל תקדיש וראי' לזה דאל"ה מאי מפלפל כאן הש"ס דל"ל קרא לרבות שעיר המשתלח הא לא משכחת לה כו' ובאמת מנ"ל להש"ס דעוברים משום בל תקדיש דלמא לד' מרבינן דפוסל ופוסל שפיר משכחת לה כגון שהומם לאחר הגרלה אע"כ כיון דמפסוק הזה דנכללו כל הלאוין אף בל תקדיש ילפינן דפוסל אם כן ממילא עוברין משום בל תקדיש וכיון דמביא בה' עבודת יה"כ דהמום פוסל ידעינן ג"כ דעוברין על בל תקדיש. ולכאורה צ"ע על לשון הגמרא כאן בתמור' טעמא דרבי קרא הא לא"ה כו' הא אין הגורל קובע כו' ובאמת ע"כ צריך ריבוי דקרא על גוף הדין דמום פוסל בשעיר המשתלח וכגון שהומם אח"כ אך דילפינן ג"כ זה אבל לפי הס"ד דש"ס דלא משכחת בל תקדיש אם כן מאי מקשה הש"ס למה צריך קרא הא לא משכחת לה דבאמת הקרא צריך לענין דמום פוסל וזה משכחת לה בפשיטות כגון שהומם אח"כ וצ"ע ומכל מקום הי' לרבינו הר"מ לכתוב בפירוש דין זה והציור המבואר בש"ס ולא ה"ל לסמוך על המבין וצ"ע וגם הרהמ"ח השמיטו: