והרחקת הענין כו'. ער"מ כאן פ"ג ומבואר עוד שם דפרצופות המקלחו' מים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה שמנשק לע"ז ודינים אלו הם בע"ז י"ג ושם מבואר עוד דמעיין מושך מים לפני ע"ז לא ישוח וישתה שנראה כמשתחוה. והר"מ לא הביא זה עכ"מ שלא היה בגירסתו ד"ז וע"ש בש"ס מבואר דמעיין אפילו ימות אם לא ישתה אסור לשתות וכ"ד הטיו"ד סי' ק"נ אבל דעת הר"נ דאי מיית לאו דוקא ומפני פ"נ מותר כיון דאינו אלא מפני מ"ע ומובא דעתו ברמ"א סי' ק"נ. וע' משנ"ח מפלפל בזה דאף לדעה זו דבמקום סכנה ג"כ אסור מכל מקום דוקא בנראה כמשתחוה דעל השתחוואה ודאי יהרג ואל יעבור אבל פרצופות דנראה כנושק ובנישוק גופא אינו אלא לאו ולא חיוב ועל לאו דע"ז יש דיעות בע"ז דיעבור ואל יהרג אם כן בודאי מפני מ"ע א"צ למסור נפשו ע"ש באריכות ויבואר לקמן אי"ה במקד"ה. ונראה דגבי ב"נ ל"ש גזרה דרבנן מפני מ"ע כמש"ל דל"ש דרבנן יגזרו עליהם אם כן אם נתפזרו מעות לישראל מותר לומר לעכו"ם ליטלם ול"ש לפ"ע אפילו אם נאמר דבדרבנן שייך גם כן לפ"ע ועמש"ל פ' קדושים מכל מקום כאן רבנן לא גזרו כלל על ב"נ כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן כ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.