מנחת חינוך · סימן כ״ח, ב׳

דיני וכו'. ער"מ פ"ו מה' עכו"ם ה"ח אי השתחואה בפישוט ידים ורגלים או בלא פיו"ר משעה שיכבוש פניו בקרקע נסקל עכ"ל וכ"ה בד' הרהמ"ח לקמן משמ"ט. והנה הר"מ מחלק שם דלענין הלאו שלא להשתחות בגבולין על אבן משכית הוא דוקא בפיו"ר לוקה ובלא פיו"ר אינו אלא איסור דרבנן ע"ש בכ"מ אך לענין ע"ז אין חילוק וא"צ פיו"ר. והנה הא דהשתחואה על אבן משכית מבואר בש"ס דמגילה כ"ב ע"ב דבעינן פיו"ר דבל"ז ל"ה השתחואה כלל עיי"ש ת"ר קידה וכו' השתחואה זה פיו"ר שנאמר הבוא נבא להשתחות לך ארצה ערש"י וכ"ה בשבועות ט"ז ע"ב אם כן צ"ע כיון דחז"ל למדו דמלת השתחואה האמורה בתורה הוא פיו"ר אם כן מנ"ל להר"מ דכאן חייב בכ"ע אפילו בלא פיו"ר דאפשר ל"ה השתחואה כלל רק הוא דרך כבוד כחיבוק ונישוק דאינו חייב מיתה על שלא כדרכה רק בלאו כמבואר לעיל והכסף משנה לא הראה מקור דין זה. אך באמת מבוא' להדיא בהוריות ד' הורו ב"ד דהשתחואה לע"ז מותר אינם חייבין קרבן דהוא מפורש בתורה והצדוקין מודים בו אבל אם הורו דהשתחואה בפישוט ידים ורגלי' חייב בלא פיו"ר פטור ע"ז חייבים קרבן וכ"ה בר"מ פי"ד מה' שגגות אם כן מפורש דחייבים על השתחואה אפילו בלא פישוט יו"ר והוא חיוב כרת דבלא חיוב כרת אין הב"ד חייבים כמבואר בהוריות אם כן הדין מפורש בש"ס ופלא על הכסף משנה שלא הראה מקורו. וערש"י שם בהוריות כ' דפיו"ר כדכתיב בראשית י"ט וישתחוו לו אפים ארצה. ובשבועות ומגלה שם נפקא לי' בש"ס מלהשתחות לך ארצה בפ' וישב. וצע"ק למה לא הביא בש"ס מקרא הקודם וישתחו אפים ארצה פ' וירא וגם תמוה לי על הש"ס גופי' כיון דבמקומות הנ"ל ילפינן דהשתחואה ל"ה אלא בפיו"ר אם כן מנ"ל דבע"ז חייב אפילו בלא פיו"ר כיון דכאן כתיב לא תשתחוה גזירת הכתוב הוא דוקא בפיו"ר. ולולא דמסתפינא אמינא דכוונת הש"ס כ"ה דבתחלה אמרינן דב"ד הורו השתחואה מותר דהוי דבר שאין הצדוקים מודים בה היינו שלא כדרכה דהצדוקים סוברים דהיינו דוקא כדרכה אף דכדרכה הוא בכלל לא תעבדם מכל מקום לא דרשו דרשות חכמינו זכרונם לברכה דהשתחואה יצאה לידון לעצמה וע"ז אמרו עוד ואבע"א דאמרי השתחואה גופא כדרכה הוא דאסור דאית בה פיו"ר. ולכאורה הו"ל להש"ס לומר בקיצור דהשתחואה בפיו"ר וכו' ולמה האריכו דאמרי השתחואה גופא כדרכה דזה לכאורה שפת יתר הוא אלא נראה דהיינו דדרך לעע"ז זו בהשתחואה שלא בפיו"ר אך לדידן חייב אפילו אם לא נקרא השתחואה כלל דכל דרך עבודתו חייב בכ"ע אפילו גיפוף ונישוק והב"ד הורו דעל השתחואה כזו א"ח אף שהוא דרך עבודה וזה הוי ג"כ דבר שאין הצדוקים מודים דהם אומרים דהשתחואה בפיו"ר כיון דמלת השתחואה הוא בפיו"ר אינו חייב בלא פיו"ר אף אם דרך לעע"ז זו בלא פיו"ר אף דבדרך עבודה חייב על כל עבודות מכל מקום הם סוברים דהשתחואה יצאה דאינו חייב רק בהשתחואה גמורה כדרכה אבל בלא פיו"ר אינו חייב אף בכדרכה דהם אינם דורשים הד"ע רק הם דורשים דהשתחואה אף בכדרכה צריך להיות השתחואה גמורה ובל"ז אינו חייב ואיני צריך להאריך איך דעתם המזוהמת בלא קבלת חכמינו זכרונם לברכה ע' תוס' סנהדרין מ' ע"ב ד"ה זובח דהי' סברא דגם בכדרכה בעינן עבודת פנים וע' סנהדרין מ"ג גבי ג' השתחואות למה. הכלל דאפשר הם סוברים דאף בכדרכה אינו חייב אלא בעבודה דמפורש בתורה זביחה והשתחוא' והב"ד הורו דעל השתחואה בלא פיו"ר אינו חייב אף דרך עבודה ובאמת לדידן לפי הקבלה אמיתית חייב על דר"ע בכ"ע וע"ז חייבין הב"ד אבל באמת שלא כדר"ע דחייב על השתחואה דיצאה לידון באמת אינו חייב רק על השתחואה גמורה בפיו"ר כי זהו השתחואה האמורה בתורה כדילפינן שם בש"ס. ולכאורה הוא נכון מאוד. אך מה אעשה כיון דהר"מ והרהמ"ח תפסו זה לדין ברור דעל השתחואה חייב בכ"ע אף בלא פיו"ר אף שלא כדר"ע והוציאו מגמרא זו בטלה דעתי נגדם.