מנחת חינוך · סימן רס״ח, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ופעמים יתחייב כה"ג כו'. כ"ה בש"ס קדושין והבאנו לעיל וכ"כ הר"מ פי"ז. ונ"פ מ"ש הר"מ דאם כ"ג בא עליה חייב ד' מלקות היינו דוקא בקידש ובעל אח"כ אבל בבעל לחוד א"ח כלל מלקות כמ"ש לעיל דכ"ג בג' נשים א"ח בבעל לחוד דמשום לאו דלא יחלל אינו חייב כיון דמחוללת ועומדת אף על פי שכתבתי לעיל דכה"ג חייב בביאה לבד באלמנה כאן פטור מכלום אף על ביאת האלמנה דבשלמא באלמנה לחוד חייב משום דמחלל אותה אף לכה"ד כמבואר שם אבל כשהיא גרושה גם כן דמחוללת ועומדת אם כן אינו חייב אף על האלמנות שבה משום לא יחלל כיון דמחוללת ע"כ כאן בבעל לחוד אינו חייב כלום רק מיירי בקידש ובעל דחייב על כל איסור שבה מלקות משום לא יקח והר"מ והרהמ"ח מניינא אתי לאשמועינן דא"ח רק ד' אף דכתב לעיל דכ"ג באלמנה לאחר קדושין חייב ב' מלקות אם כן לחייב כאן ה' מלקות אבל באמת כמ"ש דבשלמא באלמנה לחוד חייב משום לא יקח ולא יחלל אבל כשנתוסף איסור גרושה אם כן א"ע בלא יחלל רק בלא יקח כי היא מחוללת ועומדת. אם כן באלמנה ונעשית גרושה בכ"ג ובעל לבד תוספת היא קולא עליו דא"ח כלל ובקידש נהי דחייב שנים מכל מקום קודם שנעשית גרושה ג"כ הי' חייב שנים אך דנ"מ דאז הי' צריך להתרות משום לא יקח ולא יחלל ועתה אין להתרות בו משום לא יחלל רק משום לא יקח אלמנה וגרושה וז"פ ואינו ענין להא דמבואר וכי איסור הראשון להיכן הלך דכאן דעיקר האיסור הי' משום חילול דידה ועתה כשהיא מחוללת בל"ז בודאי א"ע כלל בלאו הזה כנ"ל בעזה"י.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.