מנחת חינוך · סימן רס״ז, ד׳

והנה במה שנסתפקתי לעיל להשיטות שממזר כהן הוא זר לכל דבריו מה דינו לענין עבודה אי נימא דוקא כהן חלל עבודתו כשרה אבל ממזר גרע ועבודתו ג"כ פסולה. ועתה האיר השי"ת את עיני ומצאתי במקנה דף ס"ו מביא בשם הרשב"א דממזר גרע ועבודתו פסולה והוא כתב דתלוי בשני הטעמים דמבואר שם למ"ד דילפינן מוהיתה לו ולזרעו כו' א' זרע כשר וא' זרע פסול אם כן אפילו ממזר ג"כ בכלל ועבודתו כשרה ולמאן דיליף מברך ה' חילו אפילו חולין שבך או מפסוק ובאת אל הכהן כו' הוא דוקא חללים אבל לא פס"ק וע"ש שכתב דלר"ע אליבא דר' ישבב דמן הכל הי' עושה ר"ע ממזרים אפילו מאלמנה לכה"ג וסובר שם דנמצא בן אלמנה וגרושה עבודתו כשרה מוכח דסובר דאף ממזר עבודתו כשרה והר"מ בהב"מ לא נקט אלא מטעם דברך ה' חילו ואין הירושלמי בידי. אבל ראיתי ברשב"א כתב דאף דרשא דזרעו אפילו פסול היינו דוקא פ"כ אבל פ"ק דהיינו ממזר לא מרבינן ע"ש. והנה הר"מ והרהמ"ח לא ציירו חלל דרבנן אלא בן חלוצה ובמ"ל הקשה למה לא ציירו ג"כ מכמה גרושות שהם דרבנן כגון ריח הגט שפוסל רק מדרבנן לכהונה וכגון קטנה הראויה למיאון שנתגרשה וכן חרש וחרשת שהגירושין אינו אלא דרבנן אם כן פסולות לכהונה והולד הוא חלל מדרבנן ולומר דס"ל דחכמים לא פסלו אלא היא עצמה אבל על הבנים לא גזרו כלל צ"ע מנין לו לרבינו זה והניח הדבר בצ"ת. ואם טומטום כהן קידש א' מהפסולות לכהונה ובקדושין לחוד אינה מתחללת אך לאחר קדושין הי' חופה ג"כ לשיטת הר"ם דנתחללה והיא בחזקת בעולה אם כן כאן לא נבעלה לא נתחללה ולשיטת התוס' דחופה בעצמה מחלל אם כן אפשר דהוי ס' חללה דלשיטת התוס' ביבמות שהבאנו לעיל טומטום יש לו חופה דראוי לקרוע ואם ביציו מבחוץ פוסל ודאי דחופתו חופה כיון דאפשר לקרוע ויהי' ראוי לביאה ולשיטת הר"מ בהלכות תרומות פ"ז דאינו חופה כלל אם כן כאן אינו פוסל ואפשר דלהחמיר סובר הר"מ דחופה פוסלת. וחופה קודם ג"ש וי"א צריך בירור ועמ"ל ה' אישות. ואם אנדרוגינוס כהן בא על פ"כ להסוברים דאנדרוגינוס הוי ס' זכר אם כן הוי ס' חללה ולהסוברים דהוי זכר ודאי אם כן ה"ל ודאי חללה וכבר ביארתי קצת לעיל. ואם חצי כהן וח"ע בא על גרושה וחללה אם כן הוי חללה וזונה ג"כ כי מצ"ע הוי זונה וזונה בכ"מ חל על חללה כמש"ל. אך אפילו בא על גרושה וגרושה לכהן נעשית רק חללה משום זונה כמ"ש לעיל מכל מקום צ"ע אם עושה אותה זונה כדין הנבעלה לעכו"ם ולעבד וצד חירות הוא כהן שעושה אותה חללה אם כן אם בא עליה אח"כ כהן אחר חייב עליה משום זונה וחללה ג"כ כי זונה וחללה באים בב"א ביאה א'. ובענין אחר לא משכחת לה זונה וחללה באים כאחד כי מפ"כ לא נעשית זונה כמבואר בר"מ וכמ"ש לעיל וגרושה מפס"ק כגון ממזרת מכל מקום אינה נעשית זונה וחללה כסברת המ"ל דפס"ק אינה נעשית זונה כמ"ש לעיל. ובענין שכתבנו משכחת לה שפיר. וח"ע וח"כ ציירנו לעיל בחיבור זה: