שלא ישא כהן בין כ"ג כו'. אלא כשנשא' ובעלה כל דינים אלו מבוארין בר"מ פי"ז מהא"ב ופח"י באריכות. והנה דעת הר"מ והרהמ"ח לקמן מצוה רע"ד דאם נשא כהן אפילו כה"ג בקדושין לחוד בלא בעילה בודאי אין חיוב מלקות וזה מוסכם אליבא דכ"ע דהלכתא כוותי' דרבא נגד אביי בקדושין ע"ח דבקדושין לחוד ליכא מלקות אך בבעל בלא קדושין דעת הר"מ והרהמ"ח דהג' נשים גרושה זונה וחללה בין כה"ד בין כה"ג אינו חייב עליהם בבעילה לחוד בלא קדושין ומ"ש הרהמ"ח דאינו חייב עד שיבעלנה לאו דוקא בקדושין לחוד אלא אף בבעילה לחוד אין לוקין וע"ש בהה"מ טעם הר"מ דהלאו לא שייך בכה"ד דלא כתיב גבי כה"ד וגם כה"ג בג' נשים כיון דמחוללת ל"ש גבי' לאו דלא יחלל רק לא יקח ע"כ אינו חייב בבעילה לבד רק כה"ג באלמנה כמבואר לקמן בעזה"י וע"ש במ"מ שדברי הר"מ תמוהים דמבואר שם בקדושין דע"ח דעל גרושה נמי לוקה משום שני שמות היינו לא יקח ולא יחלל ועיין בפ"י ובאחרונים שהאריכו בזה ליישב דעת רבינו. ודעת הראב"ד והרמב"ן דכה"ד וכן כה"ג בג' נשים אלו שוים לכ"ג באלמנה ודעתם דאם קידש לחוד אינו לוקה אבל בעילה לחוד לוקה בכולן משום הלאו לא יחלל וקידש ובעל חייב שתים בכל הנשים בין כ"ג בין כה"ד כמו כ"ג באלמנה לשיטת הר"מ. והנה לפי דעת הרמב"ן שהביא הרב המגיד שוה כה"ד וכ"ג בשלשה נשים לכ"ג באלמנה לגמרי אבל מדברי הראב"ד מבואר דמודה להר"מ דלאו דלא יחלל לא שייך בשלשה נשים הללו בין כ"ג ובין כה"ד כיון שמחוללת כבר לכהונה רק באלמנה לכה"ג כיון שמחללה אפילו לכה"ד אך לוקין בבעילה לבד משום דולא יחלל זרעו דהבנים הם חללים והוא מחלל הזרע ע"כ סיים הראב"ד שם בהשגות בגמר ביאתו ע"ש אם כן אינו חייב על העראה בלבד כלל כה"ד וגדול בלא קדושין רק בקדושין חייב משום לא יקח בודאי חייב על העראה אחר קדושין דחייבי לאוין אתרבי לענין העראה בפ' הבע"י וע"ש בקדושין דמבואר שם דבגמר ביאתו חייב גם משום חילול זרעו והר"מ לא הביא זה דכ"ג יהיה חייב בגמר ביאתו עוד מלקות משום זרע ועיין במ"מ הטעם. וכן ראיתי בפ"י שנראה מדבריו דעת הראב"ד כמ"ש אם כן צ"ע על הרב המגיד איך כלל שיטת הראב"ד עם הרמב"ן בחדא מחתא דלדעת הרמב"ן חייבים על שלשה נשים אף בלא גמר ביאתו משום חילול דידה אבל לדעת הראב"ד אינו חייב אלא אם גמר ביאתו משום חילול הזרע ומכל מקום מודה הראב"ד דכ"ג באלמנה אינו לוקה שתים אף בגמר ביאתו דאין לוקין ב' מלקיות משם א' כמבואר במ"מ שם ובפ"י ומה דמקשה הש"ס ולילקי נמי משום חילול זרע ע"ש בפ"י דהקושיא הוא על שאר הנשים ע"ש. ודעת הרב המגיד שם דיש חילוק בין כ"ג לכה"ד דכ"ג חייב אף בג' נשים הנ"ל בבעל לחוד משום לא יחלל וקידש ובעל חייב שתים משום לא יקח ולא יחלל כמו שהוא חייב באלמנה ואין חילוק בכ"ג בין אלמנה לג' נשים הנ"ל שלא כדעת הר"מ. ובכה"ד ליכא לאו דלא יחלל ע"כ קידש ובעל א"ח אלא א' משום לא יקח. בעל ולא קידש אינו חייב כלל דהלאו לא יחלל לא נכתב גבי כה"ד כדעת הר"מ. וקידש ולא בעל אינו חייב בין כ"ג ובין כה"ד. הכלל דעת הרב המגיד מכריע דכ"ג לא כדברי הר"מ ובכה"ד כדברי הר"מ ומשום הלאו דחילול זרע בגמר ביאתו נראה דעת הרב המגיד דאינו חייב ע"ש במ"מ שכתב הטעם דחילול זרע לא שייך אלא כשנולד הזרע.
מנחת חינוך · סימן רס״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
