ונוהגת כו'. אבל לא בכהנת נראה כיון דבנות אהרן נתמעטו מעבודה כמבואר בקדושין ל"ז ועתו"ס שם דמחללי עבודה וכ"ה בר"מ פ"ט מהב"מ ה"א אם כן הוי כמו זר וזר אינו חייב משום טומאה כמבואר בד' הר"מ שם ועיין בס' פרשת דרכים דרך מצותיך נסתפק אם כהנת חייבת מיתה כזר ובאמת מלשון הר"מ פ"א שם נראה דחייבת מיתה ג"כ ומחללת עבודה ובעזה"י לקמן נאריך בזה. ועיין בכסף משנה כת' הטעם למה אין הזר חייב משום טומאה ומשום שאר דברים הנחשבים שם וכת' דלא הוזהר לעבוד טמא אלא מי שהוא ראוי לעבודה אבל הזר דאינו ראוי לעבודה אינו מוזהר על שום דבר. ואני מסופק היאך הדין בכהן חלל דהרי הוא כזר לכל דבריו ומכל מקום דעת הר"מ פ"ו מה' ב"מ דעבודתו כשרה אם כן אפשר חייב משום טומאה ג"כ כיון דלגבי עבודה לאו זר גמור הוא א"ד כיון דלכתחלה הרי הוא כזר גמור ואפשר חייב מיתה בי"ש ג"כ כזר אם כן גם כן אינו מוזהר על כל אלו כמו זר גמור וצ"ע ויבואר לקמן:
מנחת חינוך · סימן רס״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.