מנחת חינוך · סימן רס״ד, ד׳

והנה הר"מ פסק שם דאם טימא לאחר שנסתם הגולל לוקה והכסף משנה הביא שם ממסכת שמחות וכן בב"י יו"ד הביא זה בשם הרא"ש בהלכות טומאה פלוגתא ר"מ סובר דכל אותו היום ר"ש אומר עד ג' ימים ור"י בשם ר"ט סובר עד שיסתום הגולל ומעשה כו' ואמרו לא יטמא והלכה כר"י משום ר"ט והנה עיקר פלוגתא אינו מובן כלל וגם לא נזכר בדברי ר"י בשם ר"ט דלוקין ולפמ"ש ניחא דר"מ ור"ש סברי דטומאת קרובים הותרה לגמרי אם כן אפילו באין צורך כלל מותר לטמא ואם כן אפילו לאחר סתימת הגולל מותר כי לא נאמרה כלל האזהרה בזה אך דסברי דרבנן אסרו למר לאחר אותו יום ולמר לאחר ג' ימים ואפשר דהטעם דלמא הוא נחסר כמבואר בנזיר ע"כ אסרו חכמינו זכרונם לברכה ור"י בשם רבי טרפון סברי דדחויה היא טומאת קרובים אם כן שלא לצורך לוקין ולאחר סתימת הגולל א"צ כלל למת אם כן לא דחי וממילא לוקין וע"כ פסק הר"מ לשיטתו דדחוי' היא דלוקין (מ"ש דר' שמעון סובר דהותרה אף דגבי טומאה בצבור ביומא ובסנהדרין סובר כ"ה שהתורה התירה איסור הוא רק דחוי' ע"ש מכל מקום כאן דנאמרה בכתוב א' ט"ק הותרה כמבואר בפ"י בברכות בסוגיא שם ור"י שכתבנו שסובר דדחוי' היא אף שסובר בכ"מ שם ביומא ובסנהדרין דהותרה מכל מקום סובר דהתור' לא התירה רק לצורך המת ויכול לסבור בכאן דדחוי' היא) אבל לשיטת רש"י דסובר דהותרה טומאת קרובים שהלאו לא נא' עליהם איני יודע למה יפסוק שאחר סתימת הגולל יתחייב מלקות הא הוא כמו ישראל ובודאי לא ס"ל בזה כר"י ולהר"מ ניחא דפוסק כר"י. ודעת הטור דסובר אפילו שלא לצורך שרי לטמאות ופוסק דלאחר סתימת הגולל אסור צע"ק למה יהי' אסור ואפשר שהוא מדרבנן דלא כ' לוקה ואין דרכו לכתוב מלקות כידוע אבל הר"מ שסובר דלוקה נראה בודאי דאזיל לשטתו דדחוי' היא. ולפי האמור נ"ל דלהסוברים טומאה הותרה בקרובים אם כן אם אשתו פסולה לו מדרבנן אין לוקין כי הוא א"ע אלא איסורא דרבנן דמה"ת משרי שרי אבל להסוברים דדחוי' היא ואם שלא לצורך לוקה אם כן האידנא דחכמים אסרו ואסור לטמאות אם כן אם טמא עצמו לוקה כמ"ש לעיל כי היא רק דחויה ואם אין לצורך אסור כנ"ל נכון וברור בעזה"י. וכבר כתבתי במצוה הקודמת דלהר"ת דכהן אסור לטמאות לכלי מתכות שנגע במת ה"ה אם נגע הכלי במת עכו"מ אף שלעכו"מ עצמו שרי לטמאות להכלי אסור לטמאות והנחתי בצ"ע וגם כאן נראה דאם הוציאו הקרוב מן הבית ובבית יש כ"מ דאסור לכהן לטמאות או לאיזה כ"מ שנגע בקרוב ואם טימא לוקין ועדיף משם דשם האב שהכלי בא מתוכו מותר הכהן לטמאות אם כן אפשר לא יהיה הטפל חמור מן העיקר אבל כאן אם נא' דחויה היא אם כן לגוף המת התור' דחתה לי' אבל שאר טומאות כגון כלים בודאי מוזהר וכמו הוא בעצמו אחר סתימת הגולל כמ"ש אך אם נא' דהותרה אם כן אפשר לא יהי' טפל חמור מן העיקר ומצד הסברא נראה דאסור אפילו אם נאמר הותרה כיון דלקרוב ג"כ יהי' זמן שיהי' אסור כגון לאחר ס"ה. אך לפמ"ש אם נא' הותר אין איסור מן התורה אף לאחר ס"ה וצ"ע אבל כ"ז שהקרוב בבית מותר דאפילו למת אחר מותר לטמאות בעודו מחובר לקרוביו כי הוא מחולל ואינו מוסיף טומאה על טומאתו או שמתעסק עם מתו והמת לבוש בגדים או הוא בגדים לדעת הראב"ד דבחיבורין הוא מן התורה אף בשאר כלים ואם נא' דיש שיטות שסוברים כראב"ד וכר"ת גם כן אפילו לשאר בגדים אסור לטמאות אך כ"ז דהוא מחובר למת אין איסור אבל בפי' מקרובו אפשר דהוא מוזהר על כ"מ כמ"ש וצ"ע.