ושאר עצמות כו' אם יש רובע קב עצמות מטמאין אפילו באוהל כו'. כ"ה לשון הר"מ ג"כ פ"ט ה"ט שם ובכ"מ תמה ע"ז דנראה מהמשנה דאהלות ומנזיר ועדיות דרובע עצמות אינם מטמאין אלא אם העצמות היו מרוב בנין או מרוב מנין כגון שלקח חתיכת עצם מכל עצם מקכ"ה או שלקח עצמות מהשוקיים והירכיים רובע אז מטמא ועיין כסף משנה מה שתירץ ועיין באהלות ברע"ב ועיין בעדיות פ"ק בראב"ד בפירושו וצריך אריכות לברר ואין כאן מקומו והרהמ"ח נמשך לדעת הר"מ כדרכו וע"ש בר"מ דרובע עצמות מעצם א' אינו מטמא באוהל ועיין כסף משנה ובהגהת כ"מ ובתי"ט פ"ב דאהלות ד"ה השדרה שתמה על הכסף משנה ובת"ח על הגליון שם ואין להאריך:
מנחת חינוך · סימן רס״ג, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.