והנה אם עוע"ז בשוגג הן כדר"ע הן א' מד' עבודות חייב חטאת קבוע כמבואר ריש כריתות ור"מ ה' שגגות אבל במקבל עליו באלהי בלא מעשה רק באמירה א"ח בשוגג חטאת דחטאת אינו חייב אלא אם עושה מעשה ומבואר זה כאן ובכריתות ור"מ פ"א מה' שגגות ה"ב. והחטאת הוא עז בת שנתה דהיינו שעירה וכולן שוין בזה הן הדיוט הן מלך וכהן משיח עש"ס ור"מ פ"א. ואם עבד כדר"ע או בא' מד"ע כ"פ בהעלם א' כגון שפער עצמו לפעור כ"פ בהעלם א' או השתחווה או שאר עבודות כ"פ בהעלם א' אינו חייב אלא חטאת א' ואפילו הי' ה' ע"ז של פעור ועשה מעש' כדר"ע או השתחווה לכולם א"ח אלא א' ככל חייבי חטאות אם עשה הרבה משם א' בהעלם א' א"ח אלא א' ומבואר בר"מ פ"ו מה' שגגות דמשתחוה לה' צורות בהעלם א' א"ח אלא א' אבל אם זבח וקיטר וניסך והשתחווה לע"ז בהעלם א' חייב ד' חטאות כמסקנת הש"ס כריתות ופסקה הר"מ פ"ד מה' שגגות אפילו לע"ז אחת ודוקא שגגת עבודה אבל שגגת ע"ז וזדון עבודה א"ח אלא חטאת א' וזדון ע"ז היינו שהי' יודע שאסור לעע"ז אך הי' סבור שאין איסור בעבודות הללו חייב ד' חטאות אבל ידע שעבודות הללו אסורים רק הי' שוגג בע"ז שסבור דוקא אלהי כסף וזהב אסרה תורה א"ח אלא א' ע"ש בר"מ מהש"ס ועיין כסף משנה ולחם משנה שם. ונ"פ ה"ה אם עבד כדרך עבודה ועבדה בא' מד"ע שלא כדרכה ג"כ חייב שתים כגון שפער לפעור וזובח ג"כ בהעלם א' חייב שתים ע"ש בסוגי'. ולפי זה פשוט דאם דרך ע"ז לעבדה בזבחים או בא' משאר ד"ע ועבד אותה בכך חייב שתי חטאות משום כדר"ע ומשום ד"ע כמו בשבת אם עשה ד"א שנתקבץ בו מלאכות הרבה חייב הרבה חטאות כן ה"נ עיין ר"מ ותבין וז"פ. וע' פ"ז להר"מ שם דה"ה אם פער לפעור וזרק אבן למרקוליס בהעלם א' אף על פי שאזהרה בשניהם הוא מפני דר"ע מכל מקום חייב שנים כיון דהם מעשים מחולקים. וכעת ל"מ בש"ס ד"ז והכסף משנה לא הראה מקומו ואפשר דהוא פשוט כיון דהשתחואה יצאה לחלק ע"ש בש"ס. וע' סנהדרין מ"ב דשבירת מקל הו"ל תולדה לזביחה וערש"י דהיינו אם עובדין אותה על כל פנים בקשקוש מקל ועיין בע"ז נ"א שיטת רש"י ושיטת תוס' והר"מ פ"ג. וכבר הבאנו לעיל קצת. אם כן כמו בשבת אם עשה אב ותולדה דידי' בהעלם א' אינו חייב אלא חטאת א' כמבואר בשבת ור"מ פ"ז מה' שגגות ה"ה אם כן אפשר כאן נמי אם דרך ע"ז לעבוד אותה בקשקוש במקל וזבח בהמה לפניה דחייב בכ"ע ושיבר ג"כ מקל לפניה בהעלם א' אינו חייב אלא א' דהוי תולדה דזביחה ואב ותולדה דידי' אינו חייב אלא אחת. או אפשר כיון דהוי קצת כדר"ע דאם אין עובדין אותה כלל במקל לא הוי זביחה ע"ש אם כן הוי שם אחר כדר"ע ומכל מקום צד הראשון נראה כיון דבש"ס קורא תולדה הו"ל תולדה דזביחה כנלע"ד. והאומר אלי אתה חייב סקילה ול"מ חזרה אפילו תכ"ד כי בכה"ת תוך כדי דיבור כדיבור חוץ מע"ז ומגדף וכו' ומביאו הרהמ"ח וגם הר"מ ויבואר לקמן מה שקשה לי ע"ז:
מנחת חינוך · סימן כ״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
