מנחת חינוך · סימן רנ״ז, ד׳

והנה שיעור זקן בשנים אינו מבואר בר"מ ובהרהמ"ח בכמה שנים הוא נקרא זקן לעמוד מפניו ובשו"ע ובטור בשם הרא"ש דשיבה היינו בן ע' שנה וכתב ב"י דהיא משנה מפורשת בן שבעים לשיבה באבות ונ"ל דהיינו לדידן בגמרתינו דסברתינו דשיבה משמע כל שיבה אם כן שיבה יקר' בן ע' אבל לדעת התרגום דפי' על שיבה מן קדם דסבר באוריית' ועל זקן פי' מפני סבא אם כן לדעתו צריך לעמוד מפני בן ששים דמבואר במשנה דבן ששים לזקנה ונקרא זקן ואפילו בן ששים אף שאינו חכם צריכין לעמוד דלהת"א זקן הוא אף שאינו חכם ובזה אפשר ליישב דעת הרי"ף שפוסק בזקן אשמאי כאב"י דסובר דשיבה כל שיבה במשמע ומכל מקום נראה מדעתו דיניק וחכים לא והקשה הר"ן אם כן זקן למאי אתא אם הוא חכם וזקן תפ"ל דצריכים לעמוד מפני הזקנה ואם אינו זקן רק חכם הא שיטת הרי"ף דא"צ לעמוד מפני חכם ולפמ"ש אפשר דאיסי ב"י סובר דשיבה משמע זקן אשמאי אבל דוקא אם הוא בן ע' כלשון המשנה בן שבעים לשיבה וכ' התורה מלת זקן אם הוא חכם צריכים לעמוד מפניו בעת הזקנה היינו בן ששים אך דהרי"ף הי' לו לפרש אבל דברי אב"י אפשר לפרש כן וראיתי בסידור של האלקי האר"י זצלה"ה בתחלת הסידר קודם התפלה מבואר שם בשמו דמפני בן ששים צריכים לעמוד ובאמת סותר לדעת הש"ע והרא"ש ונראה ברור דחשש לדעת התרגום דזקן הוא סבא ואפילו אינו חכם ומלת זקנה היא בן ששים כלשון המשנה ויש להחמיר כהתרגום לעמוד מפני בן ס' ובפרט שכ"ד האלקי האר"י זצוק"ל. ולענין קימה שיש בה סמיכה או כמאן דשרי מסאני אי חשוב עמידה לענין ת"ח ע"ש בתוס' שבועות ובחה"מ לענין עמידת הדיינים והעדים. ודע דמבואר בש"ס מ"ק ופסקה הר"מ פי"א מה' אבל ובש"ע דיו"ד סי' ש"ע דחולה ואבל א"צ לעמוד אפילו מפני נשיא. והנה דיני כיבוד רבו ונשיא וזקן ארוכים מאוד ואין כוונתי בח"ז להאריך בפרטי הדינים. אזכיר עוד איזה דבר דידוע דאסור לקרות לרבו בשמו עיין ר"מ ובש"ע נראה מדברי רוב הפוסקים דלרבו אסור לקרות בשמו אפילו שלא בפניו ואפילו אם אין השם פלאי רק צריך שיאמר ר' פלוני כמבואר בכ"מ וראי' מיהושע שאמר אדוני משה כיון שאמר אדוני ש"ד. ודברי הש"ך סי' רמ"ב ס"ק כ"ד שכתב דבפניו אסור לקרוא בשמו אפילו שקורא ר' פ' צ"ע שהרי הכסף משנה הביא ראיה שאין עליה תשובה. אך לי קשה הא בפרשת מטות כתיב גבי געולי מדין ויאמר אלעזר כו' אשר צוה ד' את משה אם כן היאך קרא לרבו בשמו וקצת נראה שהי' בפניו ע"ש ברש"י ואפילו שלא בפניו אסור כמ"ש ונראה דמכאן סיוע למה שראיתי בס' מעבר יבק שאם א' מתפלל לפני השי"ת על אביו ועל רבו לא יאמר בתפלתו אדוני רבי או א"א כי נגד השי"ת ב"ה אין לקרות לשום אדם אדון וכמבואר בש"ס דאוריה החתי הי' מורד במלכות דאמר לפני דוד ואדוני יואב אם כן ה"נ כיון דאלעזר אמר אשר צוה ה' את משה והזכיר שמו של השי"ת ב"ה ל"ש לקרות אז אדון לרבו. אך צ"ע בס' יהושע כתיב כ"פ שאמר יהושע משה עבד ה' ולא הזכיר אדוני ובאמת אסור להזכיר אפילו לאחר מיתה עיין בכסף משנה וט"ז שם ואין להאריך: