מנחת חינוך · סימן רמ״ז, ה׳

ואין פודין אותו במחובר כו'. כה"ד הר"מ וע"ש בכ"מ מביא דברי הרמב"ן שהקשה מפ' מרובה סוגי' דצנועין דשם מבואר לחד תי' דכל המתלקט אם כן פדוי מעכשיו אף על פי שהוא מחובר אף דמסקנת הש"ס דכל הנלקט מכל מקום לאו מה"ט ע"ש וכ"ה בתוס' בסוגי' שם דס"ט ראי' זו וג"כ מקשים על התוספתא ע"ש. ולכאורה קשה כיון דילפינן קודש קודש ממעשר וכ"ה בתוס' שם וכ"נ מהר"מ אם כן למה מן התורה יועיל חילול במחובר ואפ"ל כיון דאין דנין אפשר משאי אפשר דמע"ש לא משכחת כלל במחובר דמחובר לא חל שם תרומה ומעשרות עיין במס' תרומות (ובר"נ) [ובר"ם] בה' הנ"ל אבל נ"ר דניכר וחל אפילו במחובר מהני ג"כ חילול וסבר' זו מצאנו בכ"מ בסדר קדשים דאין דנין אפשר משא"א כנ"ל פשוט. ועתו"ס קדושין ל"ח ד"ה וה"ה ערלה בשתים נראה שם דעת ר"ת דנ"ר אסור בהנאה ובשער המלך מביא שתמהו ע"ז ופי' שם דמיירי לאחר הביעור אבל קודם הביעור אין נ"ר אסור בהנאה: