שלא לנקום. עיין ר"מ פ"ז מהלכות דיעות וביומא דכ"ג דדוקא בממון עובר על לאו הזה אבל על צערא דגופי' א"ע על לאו זה והלאו לא תטור הוא רק ממדת חסידות הנעלבין כו' והר"מ אינו מביאו וגם הרהמ"ח השמיט ואדרבא נראה מדבריו דעובר בכ"ע וזה סותר לש"ס מפורש וער"מ פ"ז מה' ת"ת כתב דין המבואר דת"ח שביזוהו בפרהסיא יהיה נוקם ונוטר ע"ש בכ"מ ולחם משנה ומכל מקום אפילו כאן א"ע בלאו. ומצאתי בסמ"ג לאוין י"ב וי"ג כ' שם דבר זה דעל צערא דגופיה א"ע מהש"ס דיומא וצ"ע על הר"מ ובפרט על הרהמ"ח שנראה מדבריו להיפך:
מנחת חינוך · סימן רמ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.