מנחת חינוך · סימן רל״ט, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שאפילו הקטן כו'. עיין בב"מ דאפילו תלמיד לרב חייב להוכיח ובר"ם פ"ו לא הביא זה ועיין במ"ל שמבואר בר"מ ה' ת"ת וע' סנהדרין דע"ה ע"ב דאין חיוב להוכיח ג"ת וע"ש ברש"י דעמיתך כתיב וג"ת אינו בכלל רעהו מכל מקום להודות לו ע"ד איסור אסור ע"ש גבי נעמן דא"ל לך לשלום ונ"ל דחיוב התוכחה היא חוץ מעשה זו עוד מתחייב אל"ת דל"ת על דם רעך דלא גרע מטובע בנהר דעובר על לא תעמוד וגם והשבות לרבות אבדת גופו עאכו"כ דאם יכול להציל מן העבירה דהוא אבדת נפשו וגופו ר"ל בודאי חייב להחזירו למוטב ולהצילו ולכאורה אם אוכל נבלות להכעיס ומחלל שבת ועכו"ם שמבואר גבי אבידה ובשאר דוכתא דאינו בכלל אחיו ע' במס' ע"ז אפשר דא"ח להוכיחו גם כן דאינו בכלל רעהו אך מכל מקום נ"ל דאם ספק אצלו דאפשר דיקבל ממנו חייב להוכיחו דיחזור למוטב ויהיה בכלל אח כנ"ל ועיין בע"ז פא"מ:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.