מנחת חינוך · סימן רל״ז, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומנין לרודף כו'. עי' בסנהדרין מבואר בש"ס דרודף למדינן מהיקישא ע' שם. אך כיון דילפינן מהיקישא אם כן עוברים גם כן בלאו הזה ואפשר דג"כ עשה דאבדת גופו וענין רודף נאריך במקומו אי"ה. וב"נ בודאי אינו מוזהר על לאו זה וא"ח להציל חבירו ואי"ה בדין רודף נאריך. ונראה דבע"א או קרובים או פסולים אם קבלו עליהם הבע"ד ואינם רוצים להגיד עוברים בלאו זה לא תעמוד אף דבלאו דלא יגיד א"ע ער"נ בשבועות והובא בקצה"ח סימן ק"ח מכל מקום בלאו זה עובר כל היכי דיכול להציל חבירו ולא הציל עובר ובאמת כבר השגתי גם על הקצה"ח דנ"ל דגם בלאו דולא יגיד ג"כ עובר והרב לא כ' רק דא"ח ק"ש אבל הלאו דולא יגיד אינו תלוי בקרבן ע' תוס' פ' הכונס דאל"ה אם כן יש הרבה דברים דא"ח העדים קרבן שבועה כגון קרקעות ושטרות כמ"ש בר"מ ה' שבועות אם כן לא יעברו באם לא יגיד אלא דאין זה תלוי בזה ע' לעיל אבל הלאו הזה בודאי עוברים בכ"ע היכי דיכול להציל ממון חבירו כנלע"ד פשוט:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.