מנחת חינוך · סימן כ״ג, ה׳

וע"ל פ"ח האריך המהריט"א גבי פה"ב כיון דאין קדושה בבן רק ה"ל הפדיון מת"כ בספק א"צ אפילו להפריש כלל כמ"ש כאן אך מביא בשם רש"י והרא"ש דמס' צריך להפריש ג"כ נראה דהפרשה מצוה אם כן אפשר כאן לר"ש נמי הפרשה מצוה ע"ש שכ' דכל הפוסקים חולקים על רש"י והרא"ש ואפילו לדעת רש"י והרא"ש כתב שם דלומדים בכור אדם מהקישא דפ"ח כמו דפ"ח מצוה להפריש אליב' דר"א ורבנן כיון דיש קדוש' ע"ש אם כן בברור דר"ש דסובר כאן דאין קדושה בפ"ח אם כן המצוה רק הנתינה ואין מצוה בהפרשה וזה סברא פשוטה אצל חכמי הש"ס וממילא לא שייך עריפה ג"כ אבל לדידן דקיי"ל כר"י שייך פדייה מס' וגם עריפה מס' ול"ש ס' ממון מה שע"י איזה מצוה נצמח הפסד ממון רק אם המצוה היא נתינת ממון לחבירו שייך ס' ממון לקולא כנלע"ד ברור. ועי"ל דכבר כתבנו דלוי נ"ט על העריפה מחמת דהפסיד ממון כהן אך אנן לא קי"ל כוותי' רק דהיא מצוה בפ"ע והנה באמת לוי נ"ט לקרא ודורש טעמא דקרא וידוע דר"י אינו דורש טעמא דקרא ור"ש דורש טעמא דקרא עש"ס בכ"מ ע"כ קי"ל דהיא מצוה בפ"ע כי גזירת הכתוב ואין טעם לזה ור"ש דסובר דרשינן טעמא דקרא סובר כלוי אם כן אין מצוה בעריפה רק מטעם קנס שאיבד ממון כהן וזה שייך בודאי הפ"ח דצריך ליתן הפדיון לכהן אבל בס' פ"ח דא"צ ליתן הפדיון לכהן ל"ש לומר שהפסיד ממון כהן ע"כ א"צ עריפה לר"ש ס' פ"ח וא"כ י"ל דד"ז דס' פ"ח תלוי בפלוגתת הר"מ והראב"ד דלהר"מ מכל מקום צריך לערוף אך להראב"ד דפוסק כלוי אם כן לא הפסיד ממון כהן וא"צ לערוף מס' וכ"כ דרה"פ סוברים דהוא מצוה אם כן בס' פ"ח צריך ג"כ עריפה כדעת הר"מ ובאתי רק לעורר. ולפמ"ש דלר"י עריפה במקום פדייה עומדת ואפילו במקום שא"צ ליתן לכהן הפדיון מכל מקום אם אינו פודה צריך לערוף אם כן ה"ה ודאי פ"ח וכ"ש היא במקום שא"צ ליתן לכהן כגון ישראל שירש מאבי אמו שכתבנו לעיל שמפריש טלה והוא לעצמו אם אינו רוצה לפדות חל עליו מצות עריפה אף שאינו מפסיד ממון כהן כי כן המצוה דעריפה במקום פדיון דהיינו הפרשה לר"י וע' משנה בכורות י"ב נותנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו ומבואר דאסור ליתן בכור חמור לכהן עד שיפדנו בפניו כמבואר שם בש"ס ונראה דלאו דוקא שיפדנו בפניו ה"ה אם הכהן עורפו בפניו נמי שפיר דמי וכ"ה להדיא בש"ע ס"ח דכהן בעצמו פודה אותו או עורפו ואם ישראל נותן לו צריך שיפדנו בפניו או לערוף בפניו וכ"ה בר"מ דהכהן או פודה או יערוף אבל לענין ליתן לכהן לא סיים אלא עד שיפדנו בפניו כלשון הש"ס ומכל מקום פשוט דעריפה גם כן מהני וז"פ: