בזו"נ ולא כ' הרב דכל באי עולם מצווים. ע' בסנהדרין דעכו"ם נהרג אף על פמש"פ עיין ר"מ ונ"ל כפי המבואר בש"ס דב"מ דהלאו הזה הוא רק ע"מ למיקט ואף אם נא' דהלאו הזה כולל הכל מכל מקום ב"נ ודאי א"ח בע"מ למיקט או שלו כי התורה לא אסרה אצלו אלא מדין גזל שב"נ מצווה ע"ז דהיינו מחמת ממון חבירו אבל זה בודאי אינו מצווה ול"מ אם גנב לעכו"ם ע"מ למיקט אלא אפילו גנב לישראל ומבואר בסנהדרין משום דצערי' ע"ש מכל מקום אם אין בו דין ממון כלל א"ח משום צער בלחודי' ובפרט לד' הר"מ דפחות מש"פ מחמת דשיעורין לא ניתנו לב"נ ע"כ חייב אף בפמש"פ אבל ע"מ למיקט ושלו לגנוב ודאי אין ב"נ מצווה ע"ז. דיני כפל כתבתי לעיל פ' משפטים:
מנחת חינוך · סימן רכ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.