מנחת חינוך · סימן רכ״א, ב׳

ואין העניים זוכים וכו'. וכמה יבצור ויהיו זוכין בהם ג' אשכולות שהם עושין רובע כ"ה בר"מ מהירושלמי ועיין ר"מ שם פסק והוא ממשנה דפאה המקדיש כרמו עד שלא נודעו העוללות אין העוללות לעניים ואם משנודעו העוללות הקדיש הם של העניים דא"י להקדיש דבר שאינו שלו ועתי"ט פ"ז כתב אף דפסקינן דאין לעניים קודם הבציר מכל מקום גם לבעה"ב אין בהם כלום ע"כ אין יכול להקדישם ואם הקדיש קודם שנודעו העוללות וביד הקדש נודעו העוללות ואח"ז פדה מיד הקדש אפשר דנפטר הכרם ואין לעניים בהם כיון שנודעו ביד הקדש ואפשר כיון שביד ההקדש א"ח בעוללות והוא פדה אח"כ הוא כמו שקנה כרם ובו עוללות דהוי לעניים דעיקר חיוב הוא בשעת הבצירה ועיין ר"מ. אח"ז כתב דעכו"ם המוכר כרם לישראל חייב בעוללות בודאי כוונתו אף לאחר שנודעו העוללות דאל"כ מאי רבותא דלענין לשו"פ ג"כ הדין כן דמי שקנה מיד העכו"ם בודאי חייב כי תלוי בשעת קצירה אם כן כאן נמי אלא עיקר הרבותא דאף שנודעו העוללות וא"כ הו"ל כמו שגדל בפטור מכל מקום חייב דמ"מ אזלינן לחומרא אחר הבצירה אם כן כאן גבי הקדש נמי אם פדה מכל מקום חייב בעוללות אף שנודעו ביד ההקדש ולפמ"ש מיושב שם קושית הכסף משנה שהקשה למה הדין דאם ישראל מכר לעכו"ם פטור ולפמ"ש דהר"מ מיירי בנודעו העוללות אם כן בישראל שמכר כרמו לאחר שנודעו העוללות כיון דמבואר בר"מ קודם לזה דא"י להקדיש בודאי א"י למכור ג"כ כיון דאינו שלו אם כן בודאי העוללות לעניים אם ידינו תקיפה להוציא מיד העכו"ם או כשהעכו"ם נותן בעצמו יש להם דין עוללות ולא דין הפקר כנ"ל ברור בעזה"י. וע' עוד בר"מ דשותפות עכו"ם בכרם חלק הישראל חייב וחלק העכו"ם פטור ועיין כסף משנה ועמש"ל וער"מ פ"ה והבאתיו לעיל שכ' דין דהמפקיר כרמו וחזר וזכה חייב בכולם גם בעוללות אבל אם זכה מן הפקר של אחר פטור מן עוללות ג"כ וכן הובא ברייתא זו בגמ' כ"פ וע"ש ברש"י חולין דדיני לשו"פ שוים לכלל הזה דנשמר ושאר דברים ששייך בכולם ע"ש. נ"ל ג"כ אם א' הפקיר את הכרם לאחר שנודעו בו העוללות וזכה בה אחר חייב כי העוללות לא היו בכחו להפקיר כמו שא"י להקדיש כנ"פ. ואפשר דהעניים מחויבים ליתן להזוכה שכר גידולם כמו שנותנים שכר גידולם להקדש כיון שהקדש פטור ה"נ כיון שהוא פטור צריכים ליתן לו שכר גידולם וצע"ק. וער"מ פ"ב כתב דהקוצר תבואה קודם שהביאה שליש ה"ז פטורה מן הפאה והוא מירושלמי ונראה דגם משאר מ"ע כגון לקט (ולענין שכחה עיין לקמן פ"ה ה"ט) ונראה הטעם כיון דלא הגיעה לעונת המעשרות מבואר בר"מ פ"ב מה' מעשר דשליש בתבואה הוא עונת המעשרו' וקודם לזה ג"כ פטור מפאה אך באותה הלכ' כת' דגם באילנו' אם קוצר קוד' שליש פטור ולדברי הר"מ דגם שאר אילנות חייבים מן התורה בפאה ובפרט גפן דחייב לכ"ע ובאילנות וגפנים יש שיעורים אחרים למעשרות כמבואר בר"מ פ"ב מה' מעשר אם כן נראה דלא תלוי בעונת המעשרות אך ע' ר"ש פ"ב דשביעית שכת' דכל השיעורים המבוארים במס' מעשרות לענבים ולכל שאר השנויים שם כולם השיעור בהבאת שליש והא דלא קאמר הבאת שליש משום דיכולים ליתן בהם סימן אחר ע"ש בר"ש במשנה.