מנחת חינוך · סימן כ״א, ב׳

ולכאור' ק' למה לא נפקי להו לרבותינו מפסוק זה בפרשה דכתיב זכור את היום והוא בדרך ציוי וצ"ל דקים להו דפסוק זה מיירי מליל ט"ו כמבואר כאן בר"מ ומכילתא ואין המכילת' ת"י. וראיתי לרש"י חומש על פסוק זכור את היום הזה וז"ל למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום וזה צ"ע דחז"ל למדו מקרא דלמען המאוחר בתורה ולא מפסוק זה ובודאי הי' קבלה בידם ולמה מביא רש"י דרשה זו על כל יום כיון דבמכילת' מבואר דקרא זה לא קאי אלא על ליל ט"ו וצ"ע. שוב בא לידי מזרחי על רש"י כתב שרש"י למד זה ממלת זכור שהוא לשון הווה תהי' זוכר זה תמיד כי זכור על משקל וכו' ובעיני יפלא כיון דבש"ס דילן לא יליף על הזכרה בכל יום רק מלמען תזכור וגם הר"מ שהביא המכילת' מבואר דזכור קאי רק על ליל ט"ו וגם מפסוק זה ממילא שמעינן דבלילה ג"כ מזכירין וראב"ע אמר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרש' ב"ז מכל ימי לרבות הלילות ע"כ כולהו ס"ל דמפסוק הזה לא נלמד רק לליל פסח אבל לא על כל ימות השנה לא כרש"י ז"ל וצ"ע מאוד. על כל פנים במצוה דאנן בי' דבליל ט"ו הוא מ"ע מן התורה לכ"א מישראל להזכיר וגם להגיד לבניו או לאחר אם יש עמו וגם אפשר לסדר קצת באריכות נסים ונפלאות ועפמ"ג ה"פ.