וראיתי לרמב"ן כו' להיות נשכב. לכאורה אינו מובן דאם קדש הוי נשכב מזכר אם כן גם הנשכב עובר משום אזהרה זו ובסנהדרין דף נ"ד ע"ב מבואר דאם בא על הזכר והביא זכר עליו א"ח אלא א' ולדעת ר"ע דמשם א' הוא לא תשכב כמבואר לקמן בד' הרהמ"ח ונראה דכונת הרמב"ן דלא נקרא קדש רק במזומן לכך כמבואר בלשונו אבל בלאו הכי אינו נקרא קדש גם מ"ש הרמב"ן דאין אנחנו מוזהרים בזה בעכו"מ כו' לפ"ד נראה דודאי מוזהרים אנחנו לעשות דין בב"נ על כל עבירות שבהם. אך דכונתו דע"ז יש לאו מיוחד בישראל אבל לא בעכו"ם כמו שיש לאו מיוחד לענין מיתה דמכשפה עיין לעיל ובישראל בודאי אנחנו מוזהרים לעשות דין על כל עבירות כמבואר לקמן אך ע"ז יש לאו מיוחד כמו לאו דמכשפה כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן ר״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.