שלא לבא כו'. ונכפל זה הלאו כו' ונ"מ בהכפל הלאוין כמש"ל מפירש"י שבועות דף כ' דהמתרה צריך להתרות משום איזה לאו הוא עובר אם כן במקום שנכפלו הלאוין כגון כאן אם מתרים בו משום לא יהיה קדש ג"כ הוי התראה. הן אמת שבר"מ פי"ב מה' סנהדרין נראה דאין דעתו כן שכתב דמתרין בו שהיא עבירה והוא חייב מיתה או מלקות נראה שא"צ להתרות בו משום איזה לאו ומכל מקום נראה דגם הר"מ מודה דאע"פ דא"צ שיתרו משום לאו כלל מכל מקום אם התרו בו באיזה עבירה משום לאו אחר אינה התראה כיון שידע שהאמת אינו כן ע"כ לא פירש מהעבירה ונדמה לו שמפליגו בדברים וכ"ה בתוס' שבת דף ע"ג ע"ב ד"ה משום זורע דאין צריך להתרות משום תולדה מכל מקום אם התרו בו משום דבר אחר פטור שהוא סבור שהוא מלעיג עליו ע"ש:
מנחת חינוך · סימן ר״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.