מנחת חינוך · סימן ר״ג, ב׳

והנה אם קידש אשה ובתה כא' והאחת היא ח"ש וחב"ח האיך הדין לפמ"ש דאם קידש בראשונה ח"ש תפסי קדושי השני' ואם קידש הישראלית גמור' בתחלה אין תופסין הקדושין של ח"ש וא"כ לכאורה שניהם מקודשות דל"ש כל שאינו בזאח"ז כ"ה דבחד צד ישנו בזאח"ז וכ"ה בתוס' גיטין פ' השולח (גיטין דף מ"א.) וכאן נמי בחד צד אם קידש מקודם הח"ש וחב"ח תפסי הקדושין של השני' אך מכל מקום נ"ל דאינה מקודשת כי יש עוד ליתן טעם על המקדש אשה ובתה או שני אחיות כא' דאינה מקודשת וע' רשב"א הקשה לאביי דלית ליה סברא דרבה דכל שאינו בזאח"ז וגם סובר דקדושין שאמ"ל הוי קדושין אם כן מ"ט דמשנתינו דהמקדש כאחת לא הוי קדושין ונ"ל דהנה מבואר ביבמות דאמר אביי הכל מודים בבא על הסוטה שאין הולד ממזר דהא תפסי בה קדושין וע' רש"י שם כ' דאי אמרינן דלא תפסי קדושין בסוטה אם כן כשנעשית סוטה תחת בעלה לא יהי' צריכה גט רק יפקעו הקדושין והתוס' הקשו על רש"י ובנ"י מבואר כדעת רש"י דכל היכי דלא תפסי בה קדושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה א"צ גט רק נפקעו הקדושין ממילא ובספר אבני מלואים סי' י"ח תי' בזה קושית התוס' שהקשו דמבואר בש"ס דלר"ע אין קדושין תופסין בח"ל אם כן הוי מכלל עריות ואין זקוקה ליבום דלמה אין זקוקה תיתי עשה ולדל"ת דעשה דוחה ל"ת שאין בה כרת ותי' הוא ז"ל עפ"י דעת רש"י הנ"ל כיון דאם אפילו ידחה הל"ת מכל מקום המצוה אינה אלא בביאה ראשונה וא"כ אח"כ הוי ח"ל ולר"ע דאמר אין קדושין תופסין בח"ל ממילא נפקעו הקדושין בלא גט ואם כן לכתחלה הוי כמקדש אותה על זמן ולפי המבואר בנדרים דקנין לזמן הוי קנין פירות וק"פ באשה לא אשכחן אם כן אינה מקודשת כלל דלא הוי רק ק"פ אם כן אין מצוה כלל ע"ש בדבריו אם כן במקדש אשה ובתה אם נימא דהוי קדושין אם כן כ"א נעשית עליו ח"כ מחמת אשה ובתה או שני אחיות וא"כ לא יוכלו להתקדש רק לרגע א' כיון דתיכף דנתפסו הקדושין כ"א נעשית ח"כ ואין קדושין תופסין בח"כ ואם אין קדושין תופסין בח"כ אם כן ממילא נפקעו כדברי רש"י ע"כ אינה מקודשת כלל שלא תהי' מקודשת רק לזמן ולזמן הוי ק"פ ולא אשכחן בא"א ע"כ אינה מקודשת כלל. ובזה ניחא לי דידוע שיטת קצת גאונים בטאה"ע סי' מ"ד דרשע שקידש אינם קדושין דהוי כמו עכו"ם ועיין בה' יבום ג"כ קצת שיטות דאינה זקוקה כלל לרשע אם כן לפי דבריהם א"י לגרש גם כן ואם כן היאך הלכה רווחת בישראל דרשע מגרש ול"ח בחומרא דא"א להנ"ל ובס' רש"י ניחא דממ"נ לשיטת הגאונים דלא תפסי קדושי רשע אם כן ממילא דאם נעשה רשע נפקע הקדושין וא"צ גט. וגם ניחא לי דברי בעל תה"ד שכ' דאשת אליהו ואשת ריב"ל מותרת דלא נקראת א"א רק מלאך ולכאורה נהי דלא תפסי קדושין ממלאך דלא נקרא איש מכל מקום אם היה בה קדושין גמורין היאך נפקעין הלא למיתת הבעל צריכין ילפותא בקדושין שיתיר. ובזה ניחא כיון דאין תופסין קדושין אם כן ממילא נפקעו הקדושין ואין להאריך. נחזור לענינינו אם כן גם בקידש ח"ש ובתה משוחררת כאחת אף דל"ש הטעם כל שאינו בזאח"ז כמ"ש מכל מקום אם יתפסו הקדושין תיכף נפקעו הקדושין של הח"ש שיהי' ח"כ כמ"ש לעיל אם כן אין הקדושין תופסין בה אם כן גם הקדושין של ישראלית גמורה אין תופסין כי הוא רצה לקדש שניהם והא' אינה מקודשת אם כן נתבטלו ג"כ קדושי השניה לאותם השיטות דאמר כולכם דאף הכותית אין מקודשת ע' באה"ע סי' מ"א ואף להשיטות שסוברי' דדין זה דומה לקני את וחמור דכותית מקודשת מכל מקום כאן נ"ל דאינה מקודשת ועיין במקנה בסוגיא דהמקדש אשה ובתה ובעז"ה הם דברים ישרים למוצאי דעת.