מנחת חינוך · סימן קפ״ט, א׳

שלא יגלה כו'. ואם שכב עם אביו חייב שנים וגם אביו חייב שנים דבכל העריות חייבים שניהם והא דמבואר בסנהדרין דיש אזהרה מיוחדת לנשכב גבי משכב זכר היינו דאם הוא שוכב ונשכב כמשי"ת לקמן בעזה"י נתחייב משום שוכב ונשכב אבל בל"ז כמו השוכב עם הזכר חייב השוכב והנשכב עיין ר"מ פ"א מהא"ב כן הבא על אביו חייב אביו ג"כ משום נשכב מבן וז"פ. ודע דאם הי' קטן פחות מבן ט' השוכב עם אביו פטור אף אביו דביאתו לאו ביאה היא לענין זכר עיין ר"מ פ"א מהא"ב וכן לענין לאו זה וג"כ פשוט. וכבר כ' לעיל דבנשיקה פחות מהכ"ע דחייב להר"מ משום לאו דקריב' ה"ה גבי משכב זכר מאביו ג"כ חייבים משום לאו דקריבה וער"מ פ"א מהלכ' הנ"ל פסק דאם א' בא על אנדרוגינוס דרך זכרותו חייב על הלאו דמשכב זכר אע"ג דפסק בכ"מ דאנדרוגינוס ס' הוא ע"ש בכ"מ דגזירת הכתוב היא. ועיין במהרי"ט אלגאזי לבכורו' מביא שם דאנדרוגינוס מוליד מאשה וגם יכול לילד מזכר ע"ש ואני מסופק אם אנדרוגינוס הוליד בן מאשה ואותו בן בא על אביו האנדרוגינוס דרך זכרותו אי חייב משום הלאו הזה דשוכב עם אביו דבכ"מ הוא ס' רק לענין משכב זכר התורה ריבתה אותו אבל לא לענין לאו זה וכן לקמן דאם שוכב עם אחי אביו חייב ג"כ משום אחי אביו חוץ מלאו זה דזכר אם הי' אחי אביו אנדרוגינוס אי חייב משום לאו זה. ולכאורה כיון דאנדרוגינוס ס' הוא אם כן אם בנו בא עלי' דרך זכרותו חוץ הלאו דמש"ז דהתורה רבי' מכל מקום חייב עוד ממ"נ אם זכר הוא חייב משום אביו ואם נקבה היא חייב השוכב משום בא על אמו וכן אם בא על אביו בדרך נקבות אפשר יהי' חייב משום בא על אמו ואם הוא ס' יתחייב א"ת אך צ"ע דאפשר דהתורה לא חייבה בבא על האם רק כשנולד ממנה אבל כאן כשנולד ממנו בדרך אב ויש לו אם צ"ע אם יתחייב כלל משום (אב) [אם] כיון דיש לו אם גמורה וכן אם אנדרוגינוס הולידה בן מזכר ואח"ז בא הבן עלי' דרך זכרותו דמשום זכר ודאי חייב ויחייב ג"כ ממ"נ אם האנדרוגינוס נקבה יתחייב ג"כ משום בא על אמו ואם הוא זכר הרי הוא אביו צ"ע בזה כיון דיש לו אב גמור אפשר דזה לא נקר' (אם) [אב] כלל וגם אפילו אם היא נקיבה ובא עלי' דרך זכרותו פטור משום אם דאי אם היא לא חייב בדרך זכרות וכן לעיל אם אנדרוגינוס הוא אב ובא עליו דרך נקבות ג"כ אינו מחייב משום בא על האב כיון דלא בא עליו דרך זכרות וצ"ע בדינים אלו. ודע דב"נ נהרג אם בא על הזכר אבל לאו הזה אינו נזהר ואם בא על אביו כאילו בא על זכר דעלמא כמבואר כאן בהרהמ"ח מהש"ס דאמר שם דמיירי בישראל דאי סלקא דעתך בעכו"ם אטו בתרי קטלא קטלינן ליה וע"ש ברש"י שפי' שם דנ"ד ד"ה דינו מאי ניהו קטלא כו' דאילו בשוגג ב"נ נהרג ואפילו בשוגג וער"מ פ"ט מה' מלכים כ' שב"נ פטור על השוגג גמור ומכל מקום אמת לדינ' דא"ח רק משום זכר ועבד ג"כ א"ח משום לאו זה דאין לו יחוס וא"ח על קרובים עיין ר"מ פי"ד מהא"ב. ואם בא על ח"ש וחב"ח והוליד ממנה בן אם כן הבן הזה מצד חירות הוא בנו והוי חב"ח ומצד השפחות שלו הוי ח"ע והוי בן שלה ואינו מתייחס אחריו עבאה"ע ואם בא על אביו נ"ל דחייב כי הצד ב"ח שבו חייב בכל המצות כישראל וכבר עוררתי כ"פ מדינים אלו ואי"ה עוד חזו למועד.