מנחת חינוך · סימן קפ״ה, א׳

שיעשה כו'. ארשום קצת דינים מסדר עבודת יה"כ בקיצור כי הכל מבוא' בר"מ באורך בה' עבודת יה"כ. הנה עבודת כל יום אף בכהן הדיוט רק דמצוה בכה"ג ועבודת הלילה דהיינו תרומת הדשן לכתחלה נמי בכה"ד שכ' הר"מ בפירוש דביה"כ מפייסין לתה"ד. ודעת רז"ה דאף עבודת הלילה דהיינו תה"ד ג"כ בכה"ג. ומכל מקום צ"ע לד' רז"ה עבודה מיום שעבר כגון אברים שנתותרו מעיה"כ ומשלה בהם האור דלדעת הרבה שיטות ומכללם התו' דדוחים שבת ויה"כ ע"ש ביומא דף מ"ו או בבוקר כשמסדרין את המערכה גדולה דבל"ז מחללין שבת גם אברין שנתותרו מחללין עליהם אם אותן אברים ג"כ דוקא בכה"ג ברמב"ן כתב דאותן אברים שנתותרו עושין להם פייס ואזיל לשיטתו דאפילו תה"ד כשרה לכתחלה בכה"ד ולדעת הרז"ה צ"ע ועמ"ל פ"א מתו"מ באורך מדינים אלו והביא שם ד' רמב"ן הנ"ל ע"ש. ויש שיטות הסוברים דאף בדיעבד פסול בכה"ד אפילו עבודת כל יום רק הכל בכה"ג. ועיין ברז"ה וברמב"ן יומא. ודע דאם נתמנה כה"ג לכתחלה צריך משיחה בזמן שהיה שמן המשחה קיים ז' ימים יום אחר יום. ובב"ש שלא היה שמן המשחה צריך ריבוי בגדים דהיינו ז' ימים זאח"ז בכל יום היה לובש שמונה בגדים ופושטן וכן בכל יום ודעת הר"מ פ"ד מהכה"מ דאותן הימים של ימי חינוך עדיין לא היה עובד ככ"ג אלא לאחר השבע' ודעת ראב"ד דהיה עובד ככ"ג רק לעבודת יה"כ היה צריך ז' ימים ע"ש ובכ"מ ובדיעבד אם לא נמשח ונתרבה ז' ימים שפיר דמי וע"ש בלשון הי"ג כתב כיון שנמשח פ"א או נתרבה פ"א ש"ד ולדעתי אפילו לא נתרבה כלל שמבואר ביומא וכ"פ הר"מ בהלכות עבודת יה"כ דאם אירע פסול בכה"ג לאחר תמיד של שחר נכנס כהן אחר לעבודה ועבודתו מחנכתו ע"ש אף שלא נתרבה כלל עבודתו כשרה ויעבוד לכתחלה ואפשר דכונת הר"מ דכ"ז שלא נמשח ונתרבה ולא עבד עדיין יש לו דין כהן הדיוט לענין דברים שמחולק כה"ג מכה"ד לענין טומאה ושאר דברים אבל אם נמשח או נתרבה פ"א יש לו דין כה"ג לכ"ד וכן מדוקדק לשונו. וזה שלא כדעת תוספות יומא דף י"ב ע"ש וכ"ד דכה"ג נתמנה בפה ע"י מלך ואחיו הכהנים ולדעת הר"מ אין לו דין כה"ג כ"ז שלא נתחנך כלל לא במשיחה ולא בריבוי ולא בעבודה וצע"ק. ומענין לענין אכתוב כאן דמבואר בש"ס ור"מ פ"ה מכה"מ דכה"ג שנתחנך צריך להקריב בידו עשירית האיפה לחינוך ע"ש בר"מ שכ' דאם עבד עבודת כה"ג בלא מנחת חינוך עבודתו כשרה ובמל"מ הביא ראיה לזה ממה דמקשה הש"ס אם אירע פסול בכה"ג לאחר תמיד של שחר במאי מחנכין אותו ואי אמרת דעבודתו פסולה בלא מנחת חינוך אם כן ע"כ צריך להקריב המנחת חינוך ובזה נתחנך אע"כ דעבודתו כשרה בל"ז וא"כ אסור להקריב המ"ח ביה"כ שהוא קרבן יחיד אינו דוחה שבת ויה"כ. והנה אם כה"ג עבד עבודה כמה ימים ככה"ג ולא הביא מ"ח עדיין י"ל דהחיוב עליו להביא כיון דנתחייב יש לו תשלומין ואפשר דהעיקר מצוה כדי שיתחנך עי"ז ואם עבד בל"ז אפשר אין חיוב עליו להשלים וצ"ע. ואי אמרת דהחיוב עליו להשלים אם כן אם נתמנה ביה"כ מחויב אח"כ להשלים כיון שנתחייב צריך להשלים ול"א כיון דתשלומין הוא אם כן היכא דלא חזי בשעתו ל"ש תשלומין כמו גבי תשלומין דקרבנות החג דלא חזי בראשון פטור. ז"א דכאן היום גורם ועי' תוס' חגיגה דף ט' כל היכי דהיום גורם יש לו תשלומין אף דלא הוי חזי מחמת היום ע"כ אם חל י"ט א' בשבת חוגג והולך ול"ש כיון דלא חזי בראשון ע"ש. אך כה"ג זה אני מסופק כיון דתיכף לאחר יה"כ הראשון חוזר לעבודתו והשני שאינו עובד ככ"ג ע' יומא ובר"מ כיון שעתה לא יעבוד עוד או לשיטת התוס' דנסתלק בפה אם חייב עתה שאין דינו ככ"ג להשלים המ"ח שלו ואי אמרת דצריך להשלים צריך כהן אחר להקריבו דהוא אינו עובד לא ככה"ג ולא ככה"ד עיין ר"מ ה' עיה"כ ובאמת מבואר בפ"ה מהכה"מ דמ"ח צריך לעבדו בידו וכאן לא יכול לעובדה ביד ואפשר מ"ח אינה אלא מצוה בידו אבל בדיעבד יצא אם אחר הקריבו וצ"ע ואי"ה אשנה פ"ז.