מנחת חינוך · סימן י״ח, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד מבואר בר"מ שם דהלוקח בהמה מפירות שביעית ה"ז פטור' מן הבכור' שהרי נאמר לאכלה ולא לסחורה ואם תהי' חייבת בבכורה ה"ז משתכר וד"ז מבואר בבכורות די"ב ע"ב דר"ח אמר דבהמת שביעית פטורה מן הבכור' דלאכלה א"ר ולא לשריפה כ"ה הגירסא לפנינו ואם יהי' חייבת בבכורה ישרפו האימורין לגבוה ומקשה שם הש"ס מחלה ע"ש ולזה השיג הראב"ד על הר"מ שכ' לאכלה ולא לסחורה דבש"ס מבואר הטעם דלאכלה ולא לשרפ' ועיין כסף משנה שלהר"מ הי' לו גירסא לאכלה ולא לסחורה ומאי דמקשה הש"ס דלאכלה ולא לשרפה היינו כי היכי דדרשינן לאכלה ולא לסחורה ה"נ דרשינן לאכלה ולא לשריפה ע"ש הקושיא מחלה עיין בלחם משנה שכתב כן ועיין במהריט"א הנ"ל שפלפל דסברת הר"מ דל"ש לאכלה ולא לשריפה אם נתעברה אח"כ מטעם זוז"ג אם כן אין על הולד קדושת שביעית אבל מחמת סחורה האיסור שמשתכר באם ע"ש ולענ"ד סברת הר"מ דאדרבא לפי גירסתינו אינו מובן כיון דעיקר הטעם דפטור מבכורה מחמת הקטרת האימורין דאל"כ למה סובר ר"ח דפטורה מן הבכורה למה יפטר מן הבכורה לגמרי הל"ל דלא יקריב הבכור אבל משהי ליה עד שיפול בו מום וכן מצינו בכור ח"ל דמגזירת הכתוב דאין מקדישין אותו מכל מקום קדושת בכור עליו עד שיפול בו מום וינתן לכהן רק דאין מקריבין למזבח וכן בירושלמי גבי מע"ש שסובר שם חד תנא דאין מקריבין אותו למזבח ומכל מקום כל קדושת בכור' עליו וינתן לכהן ואסור בגו"ע אם כן אמאי סובר ר"ח דפטורה מן הבכורה מבואר דאין בו דין בכורה כלל אבל לגירסת הר"מ ניחא דאדרבא בבכור בע"מ מותר סחורה כמבואר בכ"מ ע"כ פטרה הכתוב לגמרי אבל לגירסתינו וכן גירסת הראב"ד צ"ע מאד למה פטורה מבכורה הל"ל רק לא יקריבנו למזבח אבל כל קדושת בכור עליו אבל לגירסת הר"מ ניחא מאד וצ"ע וע' ס' הנ"ל שהאריך מאד. ועבכ"מ ה' ביכורים וה' חו"מ דהר"מ סובר כי האי תנא בסוכה דעיקר תלוי בהיתר אכילה אבל דין ממון לא בעינן ע"כ יי"ח אתרוג במע"ש אם כן לכאורה בכור שנולד מבהמה טרפה שנטרפה אחר העיבור יהי' פטור מבכורה כיון דאין האם ראוי לאכילה ל"ה בקרך או כל מקנך דל"ה שלו כיון שאין בו היתר אכילה ע' סוכה ל"ה אע"כ כמ"ש דכאן לא בעינן כלל שלו רק עכו"ם והקדש ילפינן מקראי אבל לא בעינן לכם שיהא היתר אכילה ולא מצינו שבכור שנולד מטרפה לא יהיה קדוש בבכור' אע"כ כמ"ש אם כן בהמת הפקר נמי חייבת דלא בעינן לכם רק הקדש ועכו"ם אתמעטו כנלע"ד ברור ויש לפלפל בענין מע"ש בפסחים וכ"מ ואין כאן מקומו ומ"ש הרהמ"ח באיזה ענין נפטר' עפ"ד מה' בכורות ובטויו"ד ואין להאריך בדיני' המבוארי' בש"ע:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.