מנחת חינוך · סימן י״ח, ט״ו

והנה סובר הר"מ דבע"ז דרבא סובר דליכא איסור תורה בהט"מ בזה"ז כיון דל"ח להקרבה ע"כ סובר דקדושת המקדש בטלה ע"כ אינו ראוי להקרבה אבל לפי הפסק שלו חזי היום גם כן להקרבה כמו שחייב משום ש"ח כיון דראוי לפתח אה"מ אף בזה"ז אם כן ג"כ חייב בהט"מ אף בזה"ז כיון דראוי להקרבה ע"כ סובר הר"מ שפיר פ"א מה' א"מ דעובר בל"ת על הט"מ אף בזה"ז כיון דראוי להקרבה והא דאין לוקין דלא ברירא לי' דאפשר דמ"מ כיון דמחוסר לבנות מזבח הו"ל קצת מחוסר מעשה והר"מ לא מצא ד"ז מפורש ע"כ פ' דאין לוקין אבל לענין איסור תורה ברור ליה כיון דחזי להקרבה הוא איסור תורה ול"ק קושית הלחם משנה. וכ"ז בכל הקדשים חוץ מבכור אבל בכור כיון דקיי"ל דבכור בח"ל אין מקריבין בבהמ"ק אף שיש לו כל קדושת בכור מכל מקום אין מקריבין אותו עיין ר"מ ה' בכורות פ"א לגירסת הכסף משנה ודעת כל הראשונים כר"ע דמקיש בכור למעשר מה מעשר אין מביאין מח"ל דח"ל פטור מן המעשר כמו כן בכור אין מביאין ומקריבין מח"ל עכ"מ וסוגיא דתמורה כ"א ובזבחים. והנה ידוע דעת הר"מ פ"א מהלכות תרומות דבזה"ז אף בא"י תרומות ומעשרות אינו נוהג מן התורה דבעינן ביאת כולם ואף בזמן בית שני לא נוהג בא"י תרומות ומעשרות אם כן כיון דמקיש בכור למעשר אם כן אין מקריבין בכור ג"כ בזה"ז אפילו הנולד בא"י כמו שנולד בח"ל כיון דאינו נוהג מעשר ואף בזמן בית שני לא היו מקריבין בכורות כלל אם כן עתה אף על פי שמקריבין כל הקדשים דק"ר לא בטלה וגם כשיבנה בה"מ ב"ב מכל מקום כל הבכורים אין מקריבין אפילו שנולדו בזה"ז בא"י דינם כמו שנולדו בח"ל כיון דאינו נוהג מעשרות בכור ג"כ א"נ בזה"ז אף בא"י וכיון דל"ח להקרבה כלל אין איסור תורה בהט"מ דלא קרינן ביה תמים יהי' אם כן הר"מ כאן ה' בכורות מיירי בזה"ז ואין אסור כלל מן התורה ול"ש לאו דתועבה ע"כ אסור לאכלו רק משום קנס וא"כ אין סותרים דברי הר"מ דבפסה"מ מיירי בכל הקדשים אם כן אף בזה"ז לשיטתו עובר על הט"מ בלאו ע"כ לוקין האוכלו משום לאו דתועב' אבל כאן בה' בכורות דמיירי מבכור דאף בזמן בית שני אין איסור להטיל בו מום אלא מדרבנן ע"כ ל"ש הלאו דתועב' רק קנס דרבנן. ומה שדקדק המהריט"א אמאי לא כ' הר"מ בפירוש בזה"ז אין זה דקדוק כ"כ דבאמת בכור בכלל כל הקדשים וכבר כתב בהפסה"מ דעובר על לאו ובכל הקדשים הוא תמיד דתמיד הוא איסור תורה להטיל מום וכאן כתב דיני בכור הנצרכים דבכורים שנולדו בזה"ז אינם אסורים בשום פעם מטעם תועבה כי ל"ח להקרבה רק מטעם קנס שעבר על דרבנן קנסו חכמינו זכרונם לברכה ועיין בכל הסוגיא תראה שדברי נכונים. ויצא מזה להר"מ גם בכור בזה"ז בא"י ג"כ אינו נקרב לא היום ולא אפילו כשיבנה בה"מ ב"ב כיון דתו"מ אין נוהגין האידנא ולקמן במצות מומין הארכתי בענינים אלו קרובים לאמת והשם אמת יאיר עיני בתורת אמת. והנה בש"ס דילן דמבואר דהוא מטעם קנס אפשר ג"כ מיירי בזה"ז אף דמבואר בגיטין ובמ"ק את"ל צורם אוזן בכור דאורייתא היינו שיש לו עיקר מן התורה ועיין במהרי"ט בסוגיא דג' בה"כ מתירין בכור מביא שם בשם הרגמ"א דמשניות דפירקין מיירי בזה"ז ע"ש אם כן המשנה דצורם אוזן בכור הפלוגתא דר"א וחכמים ג"כ מיירי בזה"ז והגמרא הנשנית על המשנה ג"כ מיירי בזה"ז ע"כ הוא רק משום קנסא כמש"ל: