מנחת חינוך · סימן קע״ח, ז׳

ועוד יש דין חדש במדרס הזב דאף דבכל הטומאות אדם מטמא אף דבר שאינו שלו מכל מקום לענין מדרס דעת הר"מ ורש"י בב"ק דאין אדם עושה מדרס מו"מ שאינו שלו ואם נגע בו הוא ראשון אבל להיות אה"ט כמדרס בה' דרכים הנ"ל התורה מיעטו ממשכבו ולא הגזול ודע' תוס' ב"ק ס"ו לחד תירוצא דלרש"י נהי דמה"ת לא מטמא אבל מדרבנן מטמא עמ"ל פכ"ד מהלכות כלים דעתו לדעת הר"מ דאף מדרבנן אינו מטמא אך המ"ל חילק לדעת הר"מ אם גנב או גזל אינו מטמא אבל אם לא גנב רק דרס על מו"מ שאינו שלו נטמא מן התורה דאין אדם מקפיד על דריסה במו"מ שלו ע"כ הוא טמא מן התורה ע"ש ודעת התוס' דמו"מ דחברי' הוא טמא מן התורה בטומאת מדרס ומאי דאמרינן משכבו ולא הגזול פי' בע"א ע"ש במ"ל באורך. ונ"ל דלאותן שיטות הסוברים דמצורע ג"כ מטמא מו"מ להיות אה"ט כמש"ל ועי' תוס' דהוקש לזב אם כן ד"ז נוהג ג"כ דאינו מטמא מו"מ שאינו שלו אך לאותן השיטות שחולקים דמו"מ של מצורע אינו מטמא רק להיות ראשון לטמא אוכלים ומשקין אפשר כיון שאינו נלמד מזב לגמרי אפשר דגם לד"ז אינם שוים ומצורע מטמא אף מו"מ שאינו שלו וצ"ע. וגם אצל בועל נדה דמטמא מו"מ לטמא אוכלים ומשקים כמשי"ת לקמן ואינם נעשים אה"ט אפשר דגם דין זה אינו נוהג ומטמא אף מו"מ של אחרים וצ"ע. והנה טהרת הזב בין בעל שני ראיות ובין בעל ג"ר צריך לספור ז' נקיים וביום השביעי לאחר הנץ החמה יכול לטבול וצריך לטבול במים חיים ואם ראה זיבה תוך הנקיים או אפילו ביום הז' אחר הטבילה סותר כ"מ שלפניו ומונה ז"נ מחדש ואם ראה קרי תוך ז' סותר יומו והראי' הסותרת אינה מביאה לידי קרבן כגון שראה ב' ראיות ובתוך הז"נ ראה ג"ר אפילו של זוב סותר מה שלפניו ואינו מביא קרבן על הראיות הללו דהם לסתירה ואינו מביא קרבן ואם ראה ג"ר ואחר ספירות נקיים ראה בליל ח' ועוד דינים עיין ר"מ הלכות מח"כ: