שיהא הזב כו' בין סמוכין ושלא יזוב כו'. עיין ר"מ פ"ב מה' מחו"כ אפילו ראיה אחת אם יש בה שיעור טבילה וסיפוג או יותר נחשבת כשתים ואם אין כשיעור הזה אפילו נחלקות ולא הי' שיעור טבילה וסיפוג אינן נחשבות אלא א' והראיו' בעצמם נחשבים כיון שאינו אלא כ"ש אינם ממעטין עיין תוי"ט פ"א דזבים ושיעור טבילה וסיפוג הוא נ' אמה ועיין בתוס' חדשים מביא ג"כ בשם הרא"ש פ"ב דשבת כן והר"מ ז"ל הביא משנתינו כצורתה ולא כ' כמה השיעור ע"ש. ואם ראה ראי' א' בה"ש אף על פי שאין בה שיעור טבילה וסיפוג מכל מקום טמא זב מס' כי הימים מחלקים לב' ראיות והוי ספק אולי בה"ש מקצת מן היום ומקצת מן הלילה וה"ל כב' ראיות אף על פי שלא הי' בה כשיעור הנ"ל וכן לענין קרבן אם ראה ראי' השניה בין השמשות עיין ר"מ פ' הנ"ל כמה חלוקי דינים:
מנחת חינוך · סימן קע״ח, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.