ודין הנגעים כ"ה כשיבא הכהן ויראה נגע כדינו כב' גריסין יסגיר ז' ימים ואפילו כולו ירקרק או אדמדם וביום הז' רואה הכהן אם כהה או הלך לו קולף מקום הנגע בלבד והבית טהור מצא שפשה בסוף שבוע ראשונה חולץ את האבנים וקוצה העפר וטח ויסגיר עוד שבעת ימים ואח"ז יראה אם חזר אחר הטוח נותץ את הבית והחזרה יהי' כב' גריסין והחזרה א"צ דוקא על מקום נגע הראשון רק איזה מקום מן הבית ע' תוי"ט פי"ב וע"ש שכתב דהחזרה ג"כ הוא מטמא אף מירקרק לאדמדם או להיפך וכן הפשיון כמש"ל ונראה דגם החזרה צ"ל על כל פנים על ב' אבנים כמו תחלת הנגע אף שאינו מפורש בר"מ. ואם לא חזר הנגע מטהר בצפרים וזהו כלל אם היה הבית טעון חליצה וטוח צריך לטהר בצפרים ואם חזר הנגע קודם שטיהר בצפרים טעון נתיצה ואם לאחר שטיהר יראה בתחלה ואם בא בסוף שבוע הראשונה ומצא שעמד בעיניו ולא כהה ולא פשה מסגיר הבית עוד ז' ימים ואחר סוף השבוע השנית יראה הכהן אם כהה הנגע או הלך לו קולף מקום הנגע וא"צ חליצה וטוח רק קליפת מקום הנגע ומכל מקום צריך טהרה בצפרים אף על פי שבשבוע הראשונה א"צ צפרים בשבוע השניה גזירת הכתוב דצריך טהרה בצפרים. ואם קודם שטיהר בצפרים חזר הנגע אינו מבואר הדין בפי' בר"מ ונ"ל דא"צ נתיצה רק יראה בתחלה דדוקא אחר החליצה הדין דנגע החוזר צריך נתיצה אבל כאן דלא היה חליצה וטוח כלל אינו בדין נגע החוזר ויראה בתחלה וצ"ע. ואם בא בסוף שבוע השנית ומצא שפשה או אפילו לא פשה רק עמד בעיניו צריך חליצה וקוצה וטח ומסגיר עוד ז' ימים ואח"ז אם בא וראה שחזרה כב' גריסין צריך הבית נתיצה ואם לא חזרה צריך טהרה בצפרים ואם קודם הטהרה חזרה צריך נתיצה ואם אחר הטהרה חזרה יראה בתחלה. ודין חליצת האבנים אינו פחות מג' אבנים ויביא אבנים אחרות לא מצד זה לצד זה ולא עפר מצד זה לצד זה והאבנים האחרים לא יהיו ג"כ פחות משנים אבל מביא שנים תחת שלש וג' תחת שנים הכלל דהחליצה צריך שיהיו רבים ולא א' וגם ההבאה לא יהי' א' ע"ש בר"מ. ואם הי' לו כותל בינו לבין חבירו שניהם חולצים ושניהם קוצים את העפר ושניהם מביאים אבנים אחרים והבעה"ב לבדו יביא את העפר עיין שם עוד כמה דינים מזה:
מנחת חינוך · סימן קע״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
