מדיני המצוה כו' ששיעור נגעי כו'. ארשום לך קצת דינים המבוארים בר"מ מנגעי בתים. אין נגעי בתים מטמאין עד שיהא מראה הנגע שפל מן הקיר והמראות הם ירקרק או אדמדם וב' המראות מצטרפין זע"ז וגם לענין הפשיון אם הי' ירקרק ופשה אדמדם או להיפך הוי פשיון אף על פי שאינו מבואר כאן בר"מ בפי' רק גבי נגעי הגוף ונגעי בגדים מכל מקום נראה דדין א' להם כיון דמצטרפין ג"כ פושה ממראה למראה. הפשיון צ"ל פושה לחוץ אף בבתים מבואר להדיא בר"מ פי"ב גבי נגעי בגדים וכ' דנגעי בתים צריך ג"כ להיות פושה לחוץ ולא לתוכו והפשיון הסמוך כ"ש והרחוק כגריס והחוזר אחר הטוח צריך כב' גריסין כמו תחלת נגעי בתים דאינו מטמא עד שיהא כשיעור ב' גריסין. ואין הבית מטמא בנגעים עד שיהא בו ד"א על ד"א והוא ברייתא בסוכה. ובה' מזוזה כ' הר"מ דאפילו אין בו ד"א על ד"א במרובע רק ארכו יותר על רחבו דיש בו לרבע ד"א על ד"א בתשבורת ג"כ חייב במזוזה וכ"פ בש"ע יו"ד הל' מזוזה וכאן לא גילה הר"מ דעתו אדרבה כ' ד"א על ד"א משמע דוקא צריך שיהא מרובע וכן גבי מעשר בה' מעשר פ"ד וכן בפי"ב מה' שמטה ויובל ג"כ כ' ד"א על ד"א וכן בפי"א מה' רוצח גבי מעקה ובפ"ז מהל' מלכים גבי חוזרין מעורכי המלחמה ובפ"א מה' עירובין לענין ע"ח ובפכ"ח משבת לענין עיבור בין ב' עיירות ובתוס' סוכה כ' בשם הירושלמי דנודר מן בית מותר לכנוס לבית שאין בו דע"ד וכעת לא מצאתי לרבינו הר"מ שיביא ד"ז בה' נדרים וגם בש"ע לא הביאו וצ"ע. ועכ"פ בשום א' מהמקומות הללו לא גילה דעתו אם ארכו יותר על רחבו רק גבי מזוזה ואפשר דסמך אמ"ש בהלכות מזוזה וע' ט"ז או"ח סי' תרל"ה דעתו שהר"מ סובר ג"כ שצריך שיהא מרובע ע"ש. ואם היה הבית עגול או בעל ג' כותלים או בעל ה' כותלים אינו מטמא בנגעים וע' תוי"ט בנגעים. הי' בנוי בספינה או תלוי על ד' קורות אינו מטמא הי' בנוי ע"ג עמודים המחוברי' בארץ מטמא וכל הבתים מטמאין אפילו אם צבועים בידי אדם וצריך שהבית יהי' בנוי באבנים ובעצים ובעפר ושני אבנים על כל כותל וכותל וצריך שיהי' הנגע נראה כב' גריסין על שני אבנים ועיין ר"מ כמה שיעור עצים ועפר גם כן ואם קודם שהיה השיעור של עצים ואבנים ועפר נראה בו נגע ואח"כ בנה בו אבנים ועצים ועפר כשיעור טהור וע"ש בראב"ד שכ' בשם הספרא דאף לענין הנגע אם הנגע נראה אחר שנתן בה בנין עפר ואבנים ועצים כשיעור מטמא בנגעים מכל מקום לענין נתיצת הבית אינו נותץ אלא שהי' בה בשעת בנין והר"מ ז"ל השמיט זאת ע"ש בכ"מ.
מנחת חינוך · סימן קע״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
