מנחת חינוך · סימן קע״ו, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וא' לחטאת וא' אשם כו'. דע אף על פי שבכה"ת חטאת קודמת לאשם בהקרבה אבל גבי מצורע אינו כן אלא האשם קודם לחטאת מפני שהוא בא להכשיר המצורע לאכול קדשים ולכנוס למקדש כ"ה בזבחים פ' כל התדיר ור"מ פ"ט מהלכות תמידין ומוספין וע' מ"ל התו"מ אף דבכה"ת דחטאת קודם לעולה אינו אלא למצוה אבל אשם מצורע צריך שיקדים ואם הקדים החטאת פסול אף בדיעבד אף אם שחט החטאת קודם ולא זרק הדם פסול החטאת וטעון עיבור צורה ויצא לבית השריפה עיין ר"מ פ"ה מה' מח"כ וע' תוס' זבחים ד"צ ע"ב לחד שינוי' חטאת קודם לאשם אף במצורע דחטאת נמי מכשיר ומכפר דאסור לאכול בקדשים עד שיקריב חטאתו והר"מ ז"ל סובר כתי' הא' שם דמכשיר יותר שניתן ע"ג בהונות ע"ש. ובש"ס ור"מ נראה דגם לענין קריאת שם ג"כ הדין כן דכל שקודם בהקרבה קודם בקריאת שם אף שרש"י פי' שם לענין קן יולדת ע"ש ואפשר לחלק וגם הר"מ ז"ל לא כ' דין זה דצריך להקדים שם רק גבי קן חטאת ועולת העוף בפ"ט מהתו"מ וצ"ע. ומ"ש הרב המחבר אחד לעולה דע דחטאת ואשם של מצורע משונים מכל חטאות ואשמות שבתורה שכולם א"צ נסכים רק חטאתו ואשמו של מצורע טעון נסכים כמו כל כבש היינו עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן ויין לנסך רביעית ההין עיין ר"מ פ"ב ממעה"ק.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.