מנחת חינוך · סימן קס״ח, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שתקריב היולדת כו'. ער"ם פ"א מה' מחוסר כפורים והנה הר"מ שם והרהמ"ח כאן תופסים לשון המקרא דבתור' כתי' כאן עולה קודם חטאת אבל באמת מבואר בזבחים פ' כל התדיר ור"מ פ"ט מהל' תו"מ דגם ביולדת החטאת מקריבין קודם לעולה ועש"ס שם דכאן למקרא' הקדימ' הכתוב ופירש"י שתהא נקראת בענין תחלה כו' מבואר בדבריו דרק נקראה בענין תחלה אבל אין שום חילוק לענין אחר ומבואר שם במשנה חטאת העוף קודמת לעולה וכן בהקדישה פירש"י כשהוא מפריש את קינו קורא שם לחטאת תחלה ע"ש. אם כן כאן נמי הדין כן גבי יולדת הן להקרבה והן לקריאת שם חטאת קודם רק לענין דנקראת בתור' תחלה וכ"נ דעת הר"מ פ"ט מהתו"מ ה"ו דכת' חטאת קודמת לעולה וכן בשעת הפרשה מפריש החטאת תחלה. ואח"כ בה"ח כ' אפילו חטאת יולדת קודם לכבש כו' ולא חילק לענין קריאת שם מוכח דדעתו דשוה לכל מקום דקודם החטאת הן לענין הקרבה והן לענין קריאת שם וכ"כ המ"ל שם בה"ו דדעת רבינו הר"מ כ"ה כדעת רש"י דלמקראה כו' היינו שנקראת בענין תחלה. והנה הא דחטאת קודם דעת תוס' בכ"ד דאינו מעכב בדיעבד אם הקריב העולה קודם ג"כ כשר רק למצוה החטאת קודם ודעת הריטב"א דהוא לעיכוב ועיין במ"ל כאן ודהתו"ס הם בזבחים ה' ומנחות ד' וקדושין י"ג וד' ריטב"א הם בקדושין. ודעת רבינו חיים בתוס' זבחים ד"צ הא דלמקראה הקדימה הכתוב היינו אף על פי שחטאת קודם להקרבה לעולה מכל מקום כאן גזירת הכתוב דצריך להקדיש העולה קודם ומה שמבואר במשנה וכן בהקדישה לא קאי ליולדת וביולדת צריכה להקדיש העולה תחלה ולהקרבה החטאת קודם והתוס' הקשו ע"ד מדכ"א חייבי חטאות אין ממשכנין חייבי עולות ממשכנין והטעם דחטאת בא לכפר לא מתעצל ולא יפשע אבל עולה כיון דאינו לכפרה לא יביא ע"כ ממשכנין ואמרי' בש"ס אר"פ פעמים שחייבי עולה אין ממשכנין אמרי' מאי ניהו בעולת יולדת דאקדמי' קרא והיינו כיון דעולה קודמת ולא תוכל להביא החטאת קודם לעולה אם כן ממילא לא תתעצל על העולה ג"כ כיון דלא תתעצל על החטאת דבא להכשירה בקדשים הא אמר רבה למקראה הקדימה הכתוב והיינו באמת החטאת קודמת ותתעצל על העולה ואי כפי' ר"ח דצריכה להקדיש העולה תחלה אם כן בודאי לא תתעצל על העולה דלא תוכל להביא החטאת קודם שתקדיש העולה אם כן שפיר אין ממשכנים עכ"ד בתוס' ביאור. ולענ"ד אפשר לתרץ דעת ר"ח די"ל הא דאמר הש"ס מ"נ עולת יולדת כיון דצריכה להביא העולה קודם אם כן ע"כ תקריב העולה תחלה כי לא תוכל להקריב החטאת היינו דוקא אם נאמר דהקדימה מעכב כסברת הריטב"א והתוס' במקומות הנ"ל בתחלת דבריהם ועיין ג"כ בפסחים דנ"ט אם כן כמו דאליבא דהלכתא החטאת קודמת ואם הקריבה העולה קודם העולה פסולה וע' תוס' במקומות הנ"ל הטעם דיש מחוסר זמן לבו ביום כיון דהתורה הקדימה לחטאת עדיין אין זמן העולה וה"ל מח"ז ע"ש. אם כן ה"נ לפי הס"ד דע"כ אין ממשכני' דעולה קודם דאקדמה קרא אם כן אם הקריבה החטאת קודם ג"כ החטאת פסולה דהו"ל מחו"ז וע' מנחות ה' דר"פ בעצמו סובר דיש מח"ז לבו ביום אם כן שפיר דין דר"פ דאין ממשכנים דע"כ צריכה שתביא העולה דהחטאת תהי' נפסלת ועל החטאת אינה מתעצל' שמכשירה בקדשים אבל אם הקדימה אינו מעכב בודאי לא הי' סברת הש"ס כלל דאין ממשכנים כיון דצריכה להביא חטאת דבאמת כמו דעולה אף שהוא מ"ע להקריב וכפרה קצת מכל מקום ממשכני' כיון דלאו לכפרה ולא להכשר קדשי' חיישי' שמא לא יביא אם כן אפילו החטאת קודמת למצוה מכל מקום לא תביא העולה רק החטאת כיון דאינו מעכב רק היא מצוה כמו דמצוה להביא העולה ומכל מקום ממשכנין ה"נ משום מצוה זו ג"כ ממשכנין ע"כ בודאי סברת הש"ס מ"נ עולת יולדת ור"פ סובר דמעכב ולא יליף ממצורע ע' תוס' שם אם כן כיון דמעכב ופסולה ע"כ צריכה להביא העולה להכשר ע"כ אין ממשכנין וע"ז מקשה הש"ס הא"ר למקראה הקדימה הכתוב והיינו כפיר"ח דרק להקדיש העולה צריכה קודם אבל להקרבה חטאת קודם אם כן למה אין ממשכנין דאפשר תקריב החטאת קודם קריאת שם עולה וסברת ר"ח דנהי לענין קדימת הקרבה הו"ל מח"ז לפי מאי דסובר השתא מכל מקום כיון דאינו מחוסר אלא קריאת שם אין סברא דמעכב ותפסול החטאת משום דהקדים לקריאת שם העולה מחמת מח"ז לבו ביום ע' תוס' מנחות ד"ה כתבו דלענין הפרשה מודה ר"פ דאין מחוסר זמן לבו ביום ע"ש אף דלהקדיש מח"ז יש איסור עמ"ל פ"ג מהא"מ אף דיש חילוק מסברת התוס' על כל פנים דעת ר"ח כן כיון דאינו מחוסר רק ק"ש אינו מעכב בדיעבד עכ"פ. אם כן מקשה הש"ס למה אין ממשכנין כיון דאינו מעכב דלמא תפשע כמ"ש דז"ב אצלי אם אינו מעכב בודאי חיישי' שמא תפשע ולא תביא רק דבר המעכב כמש"ל כנ"ל ליישב דעת ר"ח. שו"ר בפשיטות דל"ק על ר"ח דאינו מפרש כלל כפי' התוס' אי נימא עולת יולדת כו' משום דאי אפשר לה להביא חטאת קודם כו' דבאמת אין זה סברא כיון דדעת ר"ח בתוס' במקומות הנ"ל דקדימה אינה מעכבת דילפינן ממצורע ע"ש אם כן לא הי' מקשה הש"ס מ"נ כו' דאין סברא דלא למשכן מחמת הקדימה כיון דאינו מעכב כמ"ש רק ר"ח מפרש כמו שפירש"י ד"ה מאי נינהו כו' שפי' דהסברא כיון דאקדמיה קרא אם כן העולה מעכבת מלאכול בקדשי' ע"כ אין ממשכנים עפירש"י שם ע"ז מקשה הא"ר למקראה היינו לענין ק"ש אבל עולה אין מעכבתה ומותרת לאכול בקדשי' בלא העולה אם כן כיון דאינה מעכבתה כלל מהיתר הקדשים למה לא ימשכנו אותה דלמא תביא חטאת בלא עולה והק"ש אינו מעכב בודאי כסברת ר"ח דהקדימה אינה מעכבת וכל היכי דאינו מעכב חיישי' דלמא תפשע ולמה לא ימשכנו כנ"ל ברור דל"ק על ר"ח אם כן ד"ז צ"ע דאפשר צריך לקרות שם העולה קודם כסברת ר"ח. וד' רש"י קצ"ע מן התורה מדאקדמי' קרא נאמר דמעכב כפרה הא דחטאת מעכב כפרה ילפינן מוכפר עכ"מ כאן ע"כ נטו התוס' מדבריו ופירשו דהטעם דעולה קדים וצריך להביא קודם. ובאתי בכ"ז רק לעורר.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.