מנחת חינוך · סימן קס״ג, ה׳

ואפשר לומר שאותם שרצים שהם פגומים ומאוסים מצ"ע ומכל מקום אסרה התורה אותם כמ"ש הפר"ח וגם הוי חידוש כמו אמ"ה וגה"נ ולהפמ"ג ביו"ד ס"ה דגה"נ חלקו בחוץ פטור ואינו מצטרף בכא"פ כמו אמ"ה כיון דחידוש הוא וכן ח"ש מותר כיון דלא חזי לאצטרופי אם כן אפשר באותן שרצים ג"כ אם אכל כזית בזאח"ז ואינו ברי' אינו מצטרף בכא"פ וח"ש מותר כיון דחידוש הוא כמו גה"נ ואמ"ה וצ"ע. ואם יקשה הא כה"כ ובב"ח גם כן אסור שלכד"א ומכל מקום דינם ככל האיסורים לענין צירוף ול"א חידוש הוא ז"א דרש"י פי' דחידוש הוא ואכילה משמע דוקא בב"א ערש"י ספגה"נ אבל בב"ח וכה"כ דלא כתיב ל' אכילה א"צ בב"א והדרי' להל"מ דמצטרף בכא"פ דאינו משמע בב"א דוקא גם באמ"ה ובגה"נ החידוש הוא דהתורה כתבה לשון אכילה בדבר שאינו אוכל אבל בב"ח וכה"כ דלא כתיב לשון אכילה אין חידוש מה דהתורה אסרה דברים שאין ראוים אם כן כאן בלאוין דכתיב בהו לשון אכילה אין הכי נמי דחידוש הוא כמ"ש אבל אותן לאוין דאין כתיב בהם לשון אכילה אין חידוש ומצטרף. ומבואר במכות דאם ריסק ט' נמלים וא' חי והשלימו לכזית לוקה ששה משום נמלה ה' וא' משום כזית נבלה וע"ש בתוס' דאתי כמ"ד דאחע"א ולדהתו"ס הדברים כמשמען דעל נמלה לוקין ה' לסברתם והר"מ מביא ג"כ ד"ז כאן והר"מ מיירי מנמלה המורכבת ע' לח"מ. אך דבריו תמוהין מ"ש דחייב משום נבלה ובפ"ד כתב דא"ח בטמאים משום נבלה דאין אחע"א ובהה"מ הניח בצ"ע וכן בלחם משנה ובדיני ביטול הברי' שכתב הרהמ"ח הוא ענין עמוק וא"ר להאריך בד' האחרונים עיין בדבריהם. ודיני הברי' דאינה בטלה וכן ד"ח הכל הוא מדרבנן וע' תוס' מעילה גבי פרוטה בכיס זה הקדש נראה מדבריהם דמטבע חשוב ואינו בטל מן התורה ועיין מ"ל סוף מעילה. ולאו זה כשאר לאוין שבתורה לכל הענינים: