מנחת חינוך · סימן ק״ס, ד׳

המשקה מקבל טומאה מן התורה בין מאב בין מראשון או בתרומה וקדשים הם נעשים גו"ד מן התורה ושיעור שמקבלין טומאה בכ"ש כ"ה דעת הר"מ פ"ד כאן ודעת התוס' בכ"מ עיין בסוגיא דרחסגה"כ בפסחים. ומשקים שנעשים תמיד ראשון הוא מדרבנן עיין בסוגיא. ואכתוב בקיצור הדין מן התורה כי כל הדינים דרבנן כאן הם אריכות גדול ואין משקים מטמאין אחרים כלל מן התורה דרק טומאת עצמן הם מן התורה אבל לא לטמא אחרים. הן אוכלים או משקין אין מקבלין טומאה ממשקים וגם מבואר בפ"ז מהשאה"ט ומה דהר"מ פוסק כשמואל דטומאת עצמן מן התורה רק לטמא אחרים דרבנן ולא פסק כרב בסוגיא דטומאת עצמן למשקין מן התורה דהלכתא כוותי' באיסורא עצל"ח שם אות ע"ב ובהגהה באות ס"ט. וע"ש עוד באריכות דדעתו בדעת הר"מ דאף דאין משקה מטמא אחרים מן התורה מכל מקום קדשים מקבלים טומאה מן התורה ממשקה ע"ש באורך שמיישב בזה פסקי הר"מ. והנה אף שמשקין מקבלין טומאה מן התורה מכל מקום משקה בית מטבחייא היינו דם והמים שבעזרה אין מקבלים טומאה כלל דהלכתא גמירי לה וגם אינם מכשירין כ"ה בר"מ פי"ב כאן ושאר מקומות. ואיזהו משקין מקבלים טומאה דעת הר"מ כאן פ"א דאין שום משקין מקבלין טומאה רק הז' משקין שמכשירין וחוץ לז' משקים אין מקבלין טומאה כלל. ובראב"ד השיג עליו ומחלק בין משקין היוצאין מאליהן בפירות הם זיעה בעלמא ואין מקבלין טומאה אבל אם סחטן למשקין מקבלין טומאה ועכ"מ. ובצל"ח כ' דגם דעת הראב"ד דכל המשקין חוץ מז' משקים אינם מקבלין טומאה כלל מתורת משקין רק דסובר דמקבלין טומאה בתורת אוכלין ויש הרבה חילוקים בין משקין ובין אוכלים ע"ש. ושאר מי פירות להר"מ דאינם מקבלין טומאה אם נתערב בהם מז' המשקין ואם יש חילוק בין משקין ובין מים ועוד דינים עיין ר"מ פט"ז כאן ובראב"ד באיזה ענין מקבלין טומא' ומכשירין ע"ש ובז' משקין הוא מים ג"כ ובמים יש חילוק בין אם הם בכלים או בקרקע ויש הרבה דינים שבקרקע אימתי מטמאים עיין ר"מ כאן פט"ו באריכות. ומשקים שנסרחו שא"ר לאדם דעת הר"מ ששוה לאוכלים ואין מקבלין טומאה ואם נטמאו הם טמאים עד שנפסלו מאכילת כלב עי' כאן פ"ב הכ"א ובראב"ד השיג עליו כמו למעלה וסובר דמקבלין טומאה אף שא"ר למכ"א. ומשקים אם נטמאו ג"כ אין להם טהרה במקוה כמו אוכלי' רק מים יש להם טהרה במקוה מדין השקה דהוי כמו זריעה והדינים עיין ר"מ פ"ב. ומי החג אם קודם שהוקדשו נטמאו והשיקן נטהרו ומותר לנסכן ואם אחר שהקדישן נטמאו ל"מ השקה דאין השקה מועלת במים של קדשים כ"ה בפסחים פכ"ש והוא מעלה מדרבנן עיין ר"מ פ"ו מה' איסורי מזבח. והאוכלים שכתבנו דצריכים הכשר יש אוכלים שא"צ הכשר כגון שסופו לטמא טומאה חמורה כגון ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי ומפרכסת או עכו"ם ששחט בהמה טהורה ומפרכסת דמטמאה טומאת אוכלים כ"ז שהיא מפרכסת א"צ הכשר כיון דסופו לטמא טומאה חמורה היינו טומאת נבילות עיין באורך בר"מ פ"ג.