מנחת חינוך · סימן קנ״א, ב׳

והנה כה"ד אונן שעבד אינו לוקה רק מחלל עבודה וכה"ג אף שעובד אונן מכל מקום אינו אוכל בקדשים באנינות ולענין קדשים אין חילוק בין חול לשוי"ט דין אונן עליו לענין דיני קדשים עמ"ל כאן ובה' אבילות ועמ"ל דכהן שעבר כגון ביה"כ דראשון חוזר לעבודתו והשני אינו עובד משום איבה אבל אם עבר ועבד בבגדי כה"ג עבודתו כשרה דדינו ככה"ג כמבואר בר"מ פ"א מה' יוה"כ אם כן ה"ה לענין אנינות אם עבר ועבד אונן עבודתו כשרה דדינו לכ"ד ככה"ג רק משום איבה. וערש"י ביומא נראה דעתו דכה"ד אם התחיל בעבודה גומרה כשהוא אונן ופי' הברייתא דבכה"ד מיירי והתוספות חולקים וכן הר"ם והרהמ"ח כמ"ש הכסף משנה ג"כ דסוברים כפי' תוס' דבכה"ג מיירי. ומשוח מלחמה דינו ככה"ד לדינים הנ"ל וכ"ה בהוריות די"ב וכה"ג המרובה בבגדים שוה לכה"ג משוח דאין חילוק ביניהם אלא לענין פר הבא על כל המצות שנתבאר לעיל. ומ"ש הרהמ"ח בשם הר"מ שיש בכה"ג תוספות שלא ילך אחר המטה כו' מפסוק זה מן המקדש כו' ומבואר ד"ז בר"מ פ"ה מהכה"מ ונראה שם מד' הר"מ דאין לוקין על לאו זה דלא כתב דלוקין כמ"ש אח"ז דפרם בגדיו לוקה וכאן לא כ' מלקות ובכ"מ כ' דהוא רק מד"ס וקרא אסמכתא וכן כ' הרמב"ן בפי' התורה עכ"ל. נראה מדבריו דגם הר"מ סובר דהוא אסמכתא ומדברי הרב המחבר נראה דהוא בלאו גמור ומ"ש הרהמ"ח דנוהג בז"כ ולוקין צ"ל חייב מיתה בי"ש ולוקין ג"כ בהתרו בו ולענין שאר דברים דינו ככל הלאוין שיש בהם מב"ש ודינו כמו בכה"ת ואין צריך לכפול: