מנחת חינוך · סימן ק״נ, ב׳

הכלל אכתוב בקיצור דנ"ל דדעת הר"מ דלאו זה דק"ב דח"מ ומלקות בעבודה ועל הכניסה מלקות לבד היינו בקריעה כדרך שקורעין על המתים כמבואר כאן ומכל מקום איקרי בגד לכל דיני התורה והנה בעבד בבגד כזה והוא מבגדי כהונה ח"מ ומלקות משום לאו זה דבגדיכם אך א"ח משום מח"ב כיון דהוי בגד לענין כל התור' שייך שפיר בגדיהם עליהם ול"ק מה שהקשיתי דחייב בלאו הכי משום מח"ב והוצרכתי לתרץ לחייב משום ב' לאוין וא"צ לזה דבכה"ג א"ע רק משום לאו זה. אך מכל מקום מחללים עבודה דצריך שיהי' לכבוד והוא גזירת הכתוב אבל א"ח [משום מח"ב] דחיובו ילפינן מוחגרת בזמן שבגדיהם עליהם כו' וזה הוי בגדיהם עליהם. אך מחמת הפסוק לכבוד עבודתו פסולה. אך על כל פנים הלאו הזה כתבה התורה בכה"ג ג"כ ואם נקרע בגד לגמרי ה"ל כאן ג"כ בכלל לאו זה ונוסף עליו גם כן לאו וחיוב אם הוא בגדי כהונה מחמת מח"ב ועבודתו ג"כ פסולה מחמת מח"ב וחייב ב"פ מלקות ומיתה ג"כ לענין שגג בא' והזיד בשני. אך אם היו הבגדי כהונה שלמי' ולבש בגד קרוע הנקרע לגמרי אינו יתיר בגדים וא"ח משום יתיר בגדים ואינו מחלל עבודה משום זה רק עובר בלאו הזה דק"ב וחייב מיתה. אך בלאו זה לא מצינו חילול עבודה ע"כ עבודתו כשרה כי מחמת זה אין העבודה מחוללת ובאו כל ד' הר"מ ע"נ והדברים ברורים בס"ד. וזה נ"ל ברור כיון דהר"מ חישב מקורעי בגדים עם מטושטשים וכתב דעבודתם פסולה ולא כ' ח"מ נראה דא"ח על כל הנהו [משום מח"ב] רק עבודתו פסולה. אך דהרמב"ן שהבאתי לעיל כ' דמקורעי בגדים המבואר בזבחים ה"ל מח"ב. וכן מצאתי כעת ברמב"ן בסמ"ק במל"ת קס"ג. מכל מקום מבואר דהר"מ ודאי חולק ע"ז וסובר דרק העבודה פסולה ולא ח"מ דאין הטעם משום מח"ב רק מחמת לכבוד כו' ע"ש דאי משום מח"ב למה הביא הר"מ קרא דלכבוד וגם רש"י סובר כמו הר"מ אם כן דברי הר"מ נכונים בס"ד. והנה שיעור פרע נתבאר בש"ס דילפינן מנזיר ושיעור פרימה אינו מבואר והרהמ"ח מביא ספרא לא יפרום כדרך שב"א פורמין על מת וכ' הרהמ"ח דהשיעור טפח שכן אמרו במ"ק כו' וכ"כ הר"מ כאן ק"ב כדרך שקורעין על המתים ונראה דה"ה למטה כיון דכה"ג מותר לקרוע ה"ה לענין זה כל קריעה שאינו חשוב קריעה לענין מת לא הוי בכלל לאו זה ואף דקריעה על המת היא רק דרבנן עיין ר"מ פ"ח מה' אבילות ובטוש"ע י"ד סי' ש"מ מכל מקום ילפינן מיני' מדין התורה דזהו דרך ב"א לקרוע וילפינן מיני' מדין דהתורה הקפידה ע"ז שלא יעבוד בבגדים כאלו שב"א קורעים וכה"ג כ' תוס' גיטין מ"ז ע"ב ד"ה ולביתך והרמב"ן עה"ת פ' משפטים גבי ע"ע ע"ש. ופשוט דשאר דברים המעכבים בקריעה כגון שקורע מיושב ל"ש כאן דאין חילוק דזהו דין מד"ס אך העיקר כאן כדרך שב"א קורעין והם קורעין למעלה וטפח וכדומה לזה וז"פ. ונראה דדוקא לענין לאו זה א"ח הן על העבודה או על הכניסה רק כדרך קריעה אבל לענין לחלל עבודה בבגדי כהונה המקורעים אינו מבואר כלל בר"מ פ"ט מהכה"מ דבעינן מקורעים כדרך שקורעין על מתים אם כן בכ"ע מחלל עבודה רק א"ע משום לאו זה כמש"ל. הכלל לאו זה הוא כדרך הקריעה ובלאו הכי א"ע על לאו זה וגם על לאו דמח"ב א"ע אפילו נקרע כדרך קריעה כמש"ל ולענין לכבוד ולתפארת בכ"ע מקורעים פסולים ומחללים עבודה כמש"ל ותבין. וזה דוקא לענין השיעור הוא כדרך שקורע על מתו אבל אם עבד ק"ב או נכנס ק"ב אפילו אם היו מקורעים שלא על המת חייב דאין חילוק כמו פ"ר לעיל וכן לא נתבאר בר"מ כאן דק"ב לא הי' חייב רק בהי' הקריעה ע"מ עיין ר"מ ובדברי הרהמ"ח הכלל דק"ב חייב בכ"ע וז"פ: