מנחת חינוך · סימן קמ״ו, ה׳

והנה כל הנשרפין אפרן מותר וס' התוס' כאן כיון דנעשה מצותו כו' ודוקא לאחר שנעשה אפר אבל בשעת ביעור אסור להנות. והנה הר"מ לא ביאר כאן אם גחלים של נשרפין מותר כמו אפר או אסורים. ע' פסחים בסוגי' דתנור חדש ובתוס' ורא"ש וער"מ פי"ז מהמ"א ובטוי"ד סי' קמ"ב וכל הנשרפין אפרן מותר חוץ מתרומת הדשן ועיין בראב"ד. וע"ז אפרו אסור אף אם נאמ' דע"ז הוא מהנשרפין ע' כאן בתוס' ודעת הר"מ פ"ח מע"ז נראה דפוסק דהוא מהנקברין וע"ש במ"ל על כל פנים אפר ע"ז אסור לכ"ע ונראה מהתוס' כאן דמה"ת אסור אם כן ה"ה אפר הנקברין אך יש סוברים דהוא רק מדרבנן ע' באחרונים ומכל מקום אפשר אפר ע"ז אסור מן התורה עיין בספ"י סוגיא דתנור וע"ש בר"מ בתחלת הפרק שכתב דאפשר ע"ז אסור דלא ידבק כו' כתיב גבי עהנ"ד ואינו מבואר בפירוש בר"מ פ"ד מה' עכו"ם אך ברוב הדברים ע"ז ועהנ"ד כלולים יחד זב"ז וסמך עצמו על שכתב דין אשירה וז"פ. ויש עוד דבר שטעון שרפה היינו בגד המנוגעת דאסור בהנאה וטעון שרפה ועמ"ל פי"ב מהט"צ מסופק אם אפר של בגד הנשרף מותר כמו כל הנשרפין או אפשר דאסור כמו בית המנוגע ודעתו נוטה דהאפר מותר. והנה הא דתרומה טמאה אפרו מותר בודאי היינו אף לזרים דלכהנים מותר אף בשעת היסק ע' במשנה ובר"מ פי"א וי"ב אבל לזרים אסור להנות דהנאה של כילוי יש דיעות שמה"ת אסור לזרים ויש דיעות שהוא רק מדרבנן עמ"ל פ"ט הנ"ל ואין כאן מקומו. על כל פנים לאחר שנעשה אפר מותר אף לזרים דכל הנשרפין אפרן מותר לגמרי: